[ליצירה]
קצת באיחור, אני יודע...
נחמד מצידך, הקריצה הזאת. אני מעריך את זה (:
ציור טוב, ללא ספק. את יותר השקעת בהצללה מבדרך כלל, ורואים. זה קשור בזה שזה ציור מתוך תמונה, ולא מהראש היצירתי והנחמד שלך?
בכל מקרה, זה ציור מוצלח. אולי היה כדאי אם היית הופכת את הרקע לאחיד יותר (כן, זה הרבה עבודה שחורה, אני יודע), ואז היה יותר קל להתמקד על אינשטיין. שני דברים נוספים - הפכת את הדמות ליותר קריקטורית ו"חלקה", אבל אני לא רואה בזה פגם, כי אני לא חושב שצריך להשוות את זה לצילום בדיוק של אחד לאחד, אלא לראות אם זה מוצא חן ביעניך כמו שזה. דבר שני - הצעיף לוקה בחסר, ונראה קצת כמו קישקוש שחור שבא להסתיר חלק מהציור.
לסיכום - ציור מעולה, קריצה חביבה, תמשיכי כך (:
[ליצירה]
תודה תודה, טל. גם לשלך. כל שיר.. מקסים.
לצערי, לא הספקתי עדיין בחיי הקצרים לקרוא את הזמיר והשושנה של וילד. אולי פעם אני אקרא את זה (קודם את התרגום, אם יש, ואז במקור...)
[ליצירה]
אין לי מושג מהי המשמעות,
אבל הכתיבה נפלאה. שני הבתים הראשונים ממש זורמים טוב, עם חלוקה נכונה. הבית האחרון פחות תופס.
יש איזה שהיא מלנכוליות שקטה בשיר ("נוגעים ולא נוגעים ברוח") שאני אוהב.
[ליצירה]
יפה. או בעברית, נייס. הבית האחרון נותן סיום לפנים. איזה יופי של עברית, הא?
בכל מקרה, היה נחמד לקבל את ההודעה מהסוכן האישי שלי (איזה מגניב שיש לי סוכן אישי?) על יצירה שלך. נכנסתי ולא התאכזבתי. אביב וסתיו, קבל צל"ש.
[ליצירה]
הממ.. אני מבין למה את מתכוונת... אני חושב שאת צודקת בשתי הנקודות. ננסה לשפר פעם הבאה (:
זה ממש כיף לקבל תגובות שלך, מי. אולי אני צריך ללמוד ממך בנושא הזה P: ?
[ליצירה]
אהבתי. עכשיו אני אנסה להסביר למה.
החלק הראשון מתחכם, זורם, יפה, בלי קלישאות צפויות (למרות ה"נופת צופי" המתקתק מדי). החלק השני נראה בהתחלה כסאטירה - מנתן לחנן, אבל אז הוא מתגלה כסאטירה בוטה וישירה, ולבסוף אתה מבין שזו אינה סאטירה כלל.
נדמה לי שבגלל זה אהבתי (:
תגובות