צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
שי, ולא כתבתי זאת בגוף השיר כי לא היה מתקבל, אך בתחתית השיר יש להוסיף הערה:
*והיא חלק מהיצירה:*
והחוק הגברי מה אומר? : סוף פרה לשחיטה סוף אישה למיטה
[ליצירה]
חזקי - כי אני לא מתמצאת כמוך, ובעבור אישה כמותי, שאינה מכירה תלמוד ופוסקים וכל קודשי היהדות הרבנית שהחזיקה את עמנו בחיים אלפיים שנה, אין לי בראשי שום אסוציאציות לדוגמאות שאתה מביא. אני מוצפת בחיים החילוניים ובטלוויזיה (באמת שכבר לא נותר מה לראות שם) ורבים ממושגי הטומאה העולים בראשי עולים משם. אמת שחטא הגנבה פושה היום בישראל בין שועים ורבים ואולם זה היום אינו חטא כלל ומי שיש לו כסף לעורכי דין מושך את הדיונים עד מעבר ליום האשכבה שלו .....
[ליצירה]
אביבסתיובוקר טוב.
הביטוי "צדיק כתמר יפרח" תמיד עניין אותי, גם כחילונית. ואצלנו ברחוב מי שבנה את השכונה בשנות הששים נטע עצי תמרים כנראה זכרים ונקבות והם פורחים ומניבים וגם מתפרצים לחצר ויש צורך לקצוץ ולגזו.
על עץ התמר קשה להשתלט כי הוא דוקר ופוצע.
ואז הבנתי במה מדובר שאמרו "צדיק כתמר יפרח" שלמעלה הוא פורח ולמטה הוא מוגן והוא עוקץ [לחישתם ונכישתם] ולא כל כך קל לטפס עליו ולקטוף מפריו.
[ליצירה]
בבה בובה חביבה - מלבד הביטוי "אושר אקראי" שלא היה נראה לך - לי אישית לא נראה שהשפלתי את השכנה המבוגרת, אשר הצעיר המתבונן מהקומה השלישית מתפלא לאושרה אשר אכן *אקראי* הינו כי זה לא אושר של ארנק או הזמנה של כרטיס תיאטרון, זה קליק של רגע. וכשהצעיר אומר וְעַל פָּנֶיהָ הַבָּעָה -
עֶרְגָּה כָּזוֹ עוֹד לֹא רָאִיתִי
גַּם לֹא עַל פְּנֵי יַקִּירָתִי
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בַּמִּטָּה
לדעתי יש פה רגע גדול ומכובד. כי אותה אישה על מרפסת חיה מאוד מאוד. גם התגובות של הקוראים הצעירים חביבות ונעימות.
באשר לאביבסתיו, לדידי יכול להרשות לעצמו במה שנוגע לי כל מיני lapsus lingua ואין לו כוונות רעות. ליאורה
תגובות