צללים, אפילו החשוכים והאפלים ביותר, קיימים רק במקום שבו יש אור.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
- ירושלים, ללא הגבלה
- לשרוף את האהבה?
- דברים שיכולים לקרות בים בלילה
- חיוך בכל סבל - חלק ז
- קצפים וקצוות - א
קשור אלי
- [ליצירה] אדיר. מאיפה הבאת את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- מהלב. תודה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... מזכיר את "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר". יש לך עמדה לגבי "בורא חושך"? החושך הוא מציאות בפני עצמו, או רק העדר אור? [ליצירה]
- [ליצירה] --- לחושך, לרע, אין קיום בפני עצמו. במקום שאין בו טוב, אור, יש רע. אין רע מוחלט, ובכל אחד יש נקודות טובות. וסבל הרבה פעמים הוא תגובה שלנו למצבים, שאם היתה להם תגובה אחרת לא היה משתנה דבר, מלבד הרגשתינו היותר טובה. כתבתי את זה בעקבות מאורע מסויים, כדי לחזק את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ומה אתה עושה עם "ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך", או "יוצר אור ובורא חושך" (שלא לדבר על "בורא רע")? [ליצירה]
- [ליצירה] --- הרע מגיע כשיש חוסר מודעות. אם למשל חבורת נערים מתעללת בחתולה, הם פשוט לא עוצרים לרגע לחשוב. עבדי זמן. אנשים לא נולדים רעים. רע זה כוחות הרע, זה הרצון לעבוד את עצמך ולא את ה', אבל הוא מאוד חיצוני. אין אדם עושה עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. [ליצירה]
- [ליצירה] צודק מעולם לא חשבתי על זה ... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל מילה. וזה בהחלט מעודד לחיות בראייה כזו. אגב - זה מופיע בצורה דומה מאוד גם בשיר של רונית שחר: "אל תשכח שזה האור שמטיל את הצל". ולגבי "יוצר אור ובורא חושך" וכו' - התורה נכתבה לאדם. כמו שכתוב "ויחר אף ה'" וכו' - שזה ברור שאי-אפשר להגיד שלה' יש גוף. לכן לדעתי זה גם נכתב כך. ה' יצר את האפשרות לצימצום של האור, והאדם תופס זאת כחושך, בדיוק כמו שצבע שחור הוא בעצם בכלל לא צבע אע"פ שאנחנו תופסים אותו ככזה. "ויבדל א-לוקים בין האור ובין החושך" זה פשוט להגיד את זה בצורה שהאדם מסוגל לתפוס. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. להוסיף אור וטוב... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה פששששששששש אתה עוד תהיה המשורר הלאומי.... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- לרשימת היצירות האהודות עלי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אמאל'ה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ה'תכסי גם את המרפק' הפך את הצניעות למין מוסכמה חברתית, חיצונית, שמשטיחה רצונות אחרים. העיקר ליידי, שתשבי בצד ותהיי צנועה. ההכנסה של המרפק פוגעת, לדעתי, באמירה של המונולוג. מי זה בעלה של הרב נעמי שפירא? מסופר על הבעל שם-טוב שהקפיד להתפלל במקום שבו התפללו גם נשים. מנגד, על הגר"א מסופר שכשנשארו אבנים לאחר בנייית בית-הכנסת, הורה לסתום באמצעותן את עזרת נשים. מותר לבחור את הגישה הנראית לנו, ודי ברור מה היא.. טל רעות - ופעם לגברים לא היה המוסר הטבעי הזה, ולכן היו צריכים את הלימוד? הלימוד מהווה רק צורך פונקציונאלי למען עידון? ביום-כיפור בפתח תקווה הבנות רקדו, אם אני זוכר טוב. גם בפולין, בטמפל. התפללנו גם מנחה באותו חדר עם בנות אולפנא, הבנים מקדימה והבנות מאחורי התיבה (זה היה בשעת הדחק). נשים אכן היו די בורות, נראה לי, במציאות שלא איפשרה להן להתפתל ולא היו בה כלים שנועדו להקל על החיים של עקרת-הבית. היה שיעבוד גדול מאוד לבית. יאיר - אם היא דמות תורנית היא לא צריכה תואר להתהדר בו? מה האמירה הזו בדיוק? מהיכן היא נובעת? אישית - אני לא אוהב היפרדות של נשים ממעמד התפילה והקמת מעמד שכולו על טהרת הנשיות. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה לא בלבול. אך אי-אפשר לחיות בגישה שמקבלת בהבנה ובהשלמה את הטעויות מכיוון שהכל לטובה. זה שייך לאידיאה של הדברים, אך לא לביצועם המעשי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... טוב, אבל לפחות ההומור של פעם הוא לא ההומור של היום... מה בדיוק הבנת מהשיר? [ליצירה]
- [ליצירה] --- מאוד אהבתי את זה. זה יפה, זה חזק, זה עצום. מישהו נחמד מתחתן היום. אמממ.... המילה 'גלות' לדעתי לא מתאימה למצב שלנו. בכלל לא. [ליצירה]
- [ליצירה] ------ אני לא משחק כדורגל. לא יודע לשחק טוב, מאבד את הביטחון שלי אל מול שנות הניסיון שלהם, ואני גם אף-פעם לא מסתובב עם נעליים לרגלי. פעם, במורשת, כשהבנים של היישוב התעצבנו על שהאור במגרש לא נדלק בלילה, וניסו וניסו וניסו, תהיתי אם לא החמצתי משהו. וכשאני צולל בבריכה, בעולם שמתחת למים, העולם השקט, שבו כל רגע הוא נצח שמעבר לזמן, שבו אינך זקוק לכולם, שבו אתה מותח את הכח שלך עד מעבר לקצה גבולותיו, נעים לי יותר מכל משחק כדורגל ששיחקתי אי-פעם בחיי. [ליצירה]
- [ליצירה] -- אוף, חזן טיפש. מטרת הכתוב היתה לומר גיא מינץ הוא איש טוב. ויש המון מה ללמוד ממנו. :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- לי יש בעיה עם הכינוי הזה, כיוון שהוא נובע מזלול חרדי בתנועה שדי מייצגת את התחלת התפתחותנו כחברה. גם עם המילה 'דוס' יש לי בעיה. כיום הכוונה במילה מיזרוחניק היא לחפיפניק, ואני לא רוצה להביא דוגמאות למה זה חפיפניק. בכל מקרה, בלי להיכנס לדיון (ובעיניי דווא מאוד מוצא חן שלאחרונה מתפתחים דיונים על יצירות ועל הערכים המובאים בהן), מאוד אהבתי את הקטע. אבל בתמימות של הילד חסר משהו מהותי, חסרה ההבנה, ההפנמה. הסינתזה בין האינטלקט של המבוגר לעשייה התמימה של הילד, היא הפיתרון, לענ"ד. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- :) כרגיל, כמובן. --- אני חושב ששיקולים של מראה חיצוני מושלם הם מעל שיקולים של ניקוד מלא, ולכן עדיף לוותר על החולמים החסרים שקוטעים את המילים. [ליצירה]
תגובות