.JPG)
Faces
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הפיכת תמונת אנשי הגביע למשהו בעל חיים. כתמי ה"אש" נתנו משהו ממש יפה לעיקרון... את ממש מוצלחת! האפים שלהם ממש חמודים. יפה מאד! מעניין מה הוביל אותך לזה... ויכול להיות שלא צריכים סיבה עמוקה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן וואו זה גורם להרגיש סחרחורת, כמו כשמסתכלים על האצבעות מקרוב מדי והן הופכות לאצבע אחת. מהשילוב שלהם אמור לצאת פרצוף אחד? העיניים והאף מסתדרים, אבל הפה שלו רק מרומז וכל היתר אינם. (אולי אפשר להוסיף לו לחיים?) יפה, מוזר, מסתורי תודה [ליצירה]
- [ליצירה] ואהוו, זה כ"כ עמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] * אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דיוק! ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מיי אני כאן! את המילה פקס איני מבין אני מבין מבין אותה בצורה שלא היית מכניסה אותה לאתר. וכעת למלאכה: מן סוריאליזם בעיפרון קליל על מנת לבדוק את הדיוק המירבי שיש לך אותו, האיתורים שבתוך הפנים באים כדי למלא את היצירה מבלי להתאמץ יתר על המידה ועל ידי כך להוסיף ליצירה מיסתורין ותהיות. כשלעצמי איך שהבטתי על הציור נזכרתי בריטה עם השיר אש. לכל אחד זה יכל להראות כדבר שונה. יש מעידה קלה בחיבור שבין העיניים.בחריר האף השמאלי של הציור ובמפגש של הסנטר עם הצוואר. כעת את יכולה לגשת לעבודת הויטראז מזכוכיות צבעוניות. דיוק כמעט מירבי עבודה מצוינת למטרה כמו שאמרתי מקודם. חיים [ליצירה]
- [ליצירה] אהדתי. יש לך דימיון אסוציאטיבי - פשוט מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין דבר יותר נעים מאשר להתעורר ליד מי שחולמים... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כמו רביעית, הייתי צריכה לחזור על השיר כדי להבין את המשחק :" ..שהוא... וגם זה... הוא גם...וזה...." מאוד נחמד, מחייב את הקורא להשקיע קצת מעצמו ביצירה, כדי לקבל את מלוא המשמעות. הדבר היחיד שחבל זה הכותרת. אני מרגישה שזה היה יכול להיות יותר מוצלח אם היית מכניס קצת מהמיסטורין שבתוך השיר לכותרת. "וזה" לא רומז כלום... חבל. תודה, מיכל. [ליצירה]
- [ליצירה] הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן. כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל. "אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים. אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח. [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל. וסחטיין בכלל... בקיצור, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, אבל זה בערך כמו שאני אספר את סיפורם המרתק של אינדיאנים באמאזונס שהצליחו להלחם בציידי אבני חן וחיות בר אקזותיות, בתחילת המאה השמונה עשרה, בגבול בין ברזיל לקולומביה.... זה לא הדבר הכי מדבר אל האנשים כיום... [ליצירה]
- [ליצירה] 2 ב1 זכינו בשתי יצירות באחת. רחלי - יצירה נהדרת. דוטקום, תגובה יפהפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע. מאוד. רק לא אהבתי את הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] "דרקון ישן, אין להעיר\להציק לו". למרות שאני בטוחה שבספר, ג'. ק. לא חשבה על סצינה כזאת.. : ) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז מצד ימין למעלה - "לביא זוהר", "סומסום הפתח", "נמלה" ו "כרובי". "קנטאור", "ירושלמי", "בוסקילה", "אוסף טרמפיסטים", "צל של עצמי", "ישי שור" (בתוך "דוידס", אבל לא רואים בגלל הסריקה.. ) "ממזר פרחים", "מרק דגים", "ציידת חלומות", "עוף עם פלאפון", "wild rose, "דב (אביב וסתיו)", "החתלתול של שרדינגר", "יוסף שמח" ובפינה למטה - "אחת מהצד". המשך שבוע טוב.... [ליצירה]
תגובות