מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] התגעגעתי לכתיבה הזאת. ובקשר לנושא - - - (ומה באמת כבר אפשר להגיד.) [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע לי מוזר. אולי זה היה מכוסה כדי שהמים לא יזדהמו? שוב, מדובר במי תהום - לא בבור מים. על באר תמיד יש אבן כדי שחיות ואנשים לא ייפלו פנימה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הסיום. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה מאיתנו, אני חושבת, כותבים מתוך מניעים דומים מאוד. הפריקה, היופי, המראה של רעיון על הדף, לדעת שעשינו משהו. אבל אני לא חושבת שהרגש וההתלהבות מספיקים בשביל ספר - כי כמו שאמרת, רוח במפרש זה טוב, אבל אי בונים עם אדמה. תהא אשר תהא משמעות הרעיון לגבינו, כשבאים לדבר על ספר צריך קודם כל לזכור שמדובר בהפקעה של הרגשות שלך והמחשבות שלך והחלומות שלך, לטובת אנשים אחרים. לא כולם יבינו את השפה בה תדבר, לא כולם יתעכבו על הנקודות שתרצה או יאהבו את המלים שלך. וחשוב לזכור את זה כשהמטרה היא לפרסם, וגם שבנקודה הזאת, מה לעשות, הקהל הוא המבקר הטוב ביותר שתוכל למצוא. ושיהיה בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצאה חן בעיני הכתיבה. כותרת מעניינת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] דנדן עם כל הכבוד למורה שלך למחשבת, אני מתקוממת, ואפילו יותר. א י ן ד ב ר כזה שני סוגים של גזענות. גזענות היא השקפה לפיה קיימת קבוצה מסויימת שיותר טובה משאר הפרטים. אין דבר כזה גזענות חיובית. שנאה של אדם על סמך המוצא שלו היא לא חיובית, בשום מקרה שהוא. שימו לב שכשתמיד זה מגיע אלינו, אנחנו יכולים לכופף, להחליק ולהגיד: אנחנו לא הורגים, אנחנו לא כמוהם... שטויות. באותו כוזרי מעלה החבר את הטענה הזאת בדיוק לפני מלך הכוזרים - שמשיב לו, שלו היתה ליהודים מדינה, והיתה להם אפשרות להיות כמו כולם - אזי הם היו כמו כולם, כולל האלימות והשנאה. היהודים לא יותר מוסריים מאף אחד אחר. גזענות היא גזענות... שאלה: האם גזענות היא לגיטימית רק מפני שהיא לא מתבטאת במשרפות ותותחים? האם השנאה השקטה, הנאורה כביכול, היא בסדר? מוצדקת? והחבר ענה: מצאת מקום חרפתי, מלך הכוזרים. אנחנו לא יותר טובים מהם. הדיבורים היפים על שני סוגי גזענות לא מראים דבר אלא, שקשה לנו להביט אחד לשני בעיניים ולומר: אנחנו גזענים. וצבועים. [ליצירה]
- [ליצירה] בול. יופי של קצב. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה משימה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה טוב מאוד, ואולי בגלל זה הצרימות חריגות כל כך. אתה עושה משהו מוזר עם הפעלים: המעיל יושב עליה בעיקום, השער שלה מפורע, האחות מחישה לסלון. זה נראה כמו שפה גבוהה אבל זה לא ככה, אלא פשוט שימוש לא נכון בשורשים. המשפטים ארוכים מאוד מאוד. המשפט הראשון, לדוגמה, נמשך על פני שלוש או ארבע שורות. המון פסיקים, מעט נקודות. קשה לקרוא את זה ככה. המבנה של הסיפור, ככמה פסקאות ענק רצופות, לא נוח לעיניים. התיאור של הבית - טוב, מלבד חוסר השייכות שלו הוא גם מלאכותי לחלוטין, ולא מוסבר. אף אדם לא מגיע בערב הביתה ומתחיל לבחון את הרהיטים. לא הבנתי למה היא נשארה אצלם. אף אחד לא חיפש אותה. לא הודיעו לאף אחד? אתה מחליק את ז ככה, וזה לא הגיוני והורס את האמינות. ניקוש - צ"ל ניכוש. סה"כ כתוב טוב מאוד, נהניתי לקרוא. [ליצירה]
תגובות