מישהו שאל אותי פעם במה אני מאמינה. שיקרתי, כמובן, את התשובות הרגילות; אבל בארץ הזאת – הבכויה, הזוכרת – אי אפשר שלא להאמין.
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא משפט אחד, זה עולם שלם. . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה האמת, אך כדאי להתחיל להתאמן בלהאמין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה, הזוכרת. הבוכים, הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו מילה יפה, "בכויה", אבל אני לא מסכימה, לא חושבת שאת צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבכויה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון ואמיתי. ממש ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אפשר להכניס למשפט אחד. ותמשיכי להאמין ואני מקווה שעבורך יש משמעות למילה [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. ממש נוכח פני ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת, אני חושבת שהבנת בדיוק; נראה לי שבשורה התחתונה - "זה מין דבר כזה, שאומרים, והוא יכול להיות נכון או לא נכון, זה לא משנה בכלל. העיקר זה שהוא מעניין, וכיף לשמוע אותו, ו..ו..ושהוא מעניין." אכן. [ליצירה]
- [ליצירה] וזה כי כולנו נורא חכמים ונורא יודעים שאחרי המוות יהיה טוב יותר. מאיפה הביאו את זה בכלל? [ליצירה]
- [ליצירה] זה משפט אחד ארוך מאוד, לאו דווקא קטע. הסיווג עוזר לחזור אל היצירות אחר כך, כשהן יורדות מהעמוד הראשי. הרבה יותר נוח לכולנו, מומלץ. [ליצירה]
- [ליצירה] קיבלתי את הזאזהרה על האורך, הדפסתי ואקרא. תגובה בהמשך - מתחייבת! נדנד לי אם אשכח :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם אופק, הציור באמת נראה קצת 'זקן' ודווקא מצא חן בעיני. [אירוני?] אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ביקורת - אם את לא מעונינת, נא לדלג. מושלם,זה ההרגשה שלי איתך. <=זה צ"ל זו מושלם,זה רגע שלנו ביחד. מושלם,זה מה שאתה גורם לי להרגיש. <=חזרה על השורה הראשונה, בלי שום חידוש. מיותר. אנחנו אוחזים אחד בשני, ואז איכשהוא אחרי סוף סוף<=אחרי סוף סוף? לא חוקי תחבירית וגם לא מצלצל הגיוני. שמצאנו אחד את השני,אנחנו נאבדים ביחד.<="נאבדים" צורם, בדרך כלל לא משתמשים בשורש הזה ככה. אובדים, או הולכים לאיבוד. אנו נסחפים בנהר שהסוף שלו הוא רק ההתחלה.<=בלי קשר לדיוק, הרעיון במשפט הזה כבר נטחן ונלעס פעמים אין ספור. כשאתה איתי, אני מרגישה את המחיצה שבין שמים לארץ. הבנתי, שהדבר היחידי שמפריד בניהם הוא אנחנו.<=בניהם צ"ל ביניהם. וכדאי לעבוד עוד קצת על הפיסוק - לא צריך לשים נקודות בסוף כל שורה. הקטיעה עצמה מספיקה, בדרך כלל. הרעיון עצמו פשוט מאוד, וכבר ראינו אותו בווריאציות ונות [ולא כל כך שונות.] [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. ארבעים ותשע צ"ל ארבעים ותשעה. ויש לך 'הוא' במקום 'היא' בכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל אין כאן שבעה קבצנים, ולמען האמת זה קצת הרס לי את הציפיות. אני לא מחבבת חילופי צבעים במיוחד, לכן -אם יש לזה משמעות מסויימת, מה היא? מצא חן בעיני הרעיון. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבקרת שירה, אבל זה פשוט יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשונה להגיב (!), אבל אין לי מילים. יפה כתמיד--- שמעתי תופים ברקע. אבל אולי זה רק הדמיון הפרוע שלי. [ליצירה]
תגובות