היי את,
יש לך מבט אבוד בעיניים,
ונדמה לי שאני זה שאיבד אותו
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נראה לי שנפלאית ענתה לך על זה שתי יצירות מתחת לא? (טוב, טוב, די להיות רווקה צינית, זה מקסים, המשפט הזה שלך, באמת. קשה לי להאמין שהוא יצליח להשאיר משהי אדישה) [ליצירה]
- [ליצירה] המממ..... ממש מציאה, הבחורה. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. הלב שלי. באמת לא הצלחת להשאיר אותנו אדישות... מקסים רסיס. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם אלו שמעלי. מקסים. :) שחף. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. ישלה דרך מצוינתלכתוב דברים, את תמיד מצליח לתאר אותם במדויק. יפיפה [ליצירה]
- [ליצירה] :) מצאת... את הדרך להגיד דברים במדוייק. [ליצירה]
- [ליצירה] הי אתה אתה פשוט עילוי.. ונראה לי שאתה התעלית על עצמך! ענק, אתה פשוט ענק! [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם רוצה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] אין אין אין... [ליצירה]
- [ליצירה] נו, זה ברור כל כך ברור שהוא אהוב לבך. למה להתכחש לזה? לא כותבים דבר כזה לאדם שהוא פחות מכך. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! לתת לכל הברה את הכבוד המגיע לה! [ליצירה]
- [ליצירה] תהייה: את חושבת שזו מחלה מדבקת? [ליצירה]
- [ליצירה] גירסת 2003 לשיר "מכופף הבננות"... האין זאת? [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש ממש כך [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים... חזק מאוד. האם זה מה שעושה אדם לגבר? היכולת להתנער? אם המעשה הזה הוא נכון הרי שהוא צריך להיעשות, גבר או לא גבר. ואם אין צורך בו, חבל שיתקיים רק כדי להוכיח גבריות כלשהי... [ליצירה]
- [ליצירה] לא רק לאושר גם לתחושות שהשיר הזה מעורר אין גבול [ליצירה]
- [ליצירה] לאודיה הפצפונת: דווקא לא כיוונתי כלפי "הרוצחים הרומנטיים". הקטע הזה נכתב בעקבות מקרה של זוג מבוגרים שהתאבדו יחד, סתם כי לא רצו להגיע לשנות הדעיכה. אבל בהחלט ניתן לקרוא אותו גם כפי שאת קראת. הכל תלוי בתשובתה של "היא" אחרי הבית האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] לטובי במיוחד שהילדים יעצמו עיניים... אל תבינו לא נכון, אני נגד יצירות פרובוקטיביות. אבל במקרה שלפנינו, זה יצא כל כך טהור... וגם נוטע תקוות: לפעמים אנחנו מסתכלים 'עליהם', על המבוגרים-עם-הילדים, כאילו אבדה מהם לחלוחית החיים. וכשאני רואה יצירה כמו זו, אני מסוגל להאמין שלא נגזר עלי להפוך לאחד 'מהם', כי יש גם אחרים (ואולי כולם?). תודה, אורנה. תבורכי [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי פשוט יופי. בשורות הראשונות תהיתי לעצמי, בשביל מה כל האצות האלה צריכות שיר משלהן. ואז מגיע ה"לך מפריע מאוד שהסלון לא מסודר" ומנחית מכה. ולחלק מהמגיבים מעלי - חבל לצלול יותר מדי לתהומות הנפש בשיר כזה, שאפשר פשוט להנות ממנו. אני הולך עכשיו לסלון כדי לראות באור חדש וכחלחל את ההרס ששורר בו. (קצת הזכיר לי את תיאוריו של עמוס עוז ב'סיפור על אהבה וחושך', בדבר המערכות הדמיוניות שהוא ניהל במסדרון ביתו) [ליצירה]
תגובות