באתי להגיד שזה ים מצןלם בשקיעה, שעיבדת את החלק התחתון שלו במחשב למעין מריחה של צבע שמן- דוקא יפה, אבל אז ראיתי את השאלה וקלטתי שזה בעצם פרווה (כנראה של כלב או פרה).
זה נראה כמו שיער של מישהו, אבל זה שטוח מדי.
אולי באמת פרווה כלשהי.
ה"ים" לא נראה לי כמו לוח עץ, יותר כמו לוח נחושת משוייף היטב, אבל נראה לי שגם זה לא. לא יודע.
זה נראה גם קצת כמו מברשת כלשהי אבל זה ארוך מדי.
[ליצירה]
באתי להגיד שזה ים מצןלם בשקיעה, שעיבדת את החלק התחתון שלו במחשב למעין מריחה של צבע שמן- דוקא יפה, אבל אז ראיתי את השאלה וקלטתי שזה בעצם פרווה (כנראה של כלב או פרה).
[ליצירה]
זה נראה כמו שיער של מישהו, אבל זה שטוח מדי.
אולי באמת פרווה כלשהי.
ה"ים" לא נראה לי כמו לוח עץ, יותר כמו לוח נחושת משוייף היטב, אבל נראה לי שגם זה לא. לא יודע.
זה נראה גם קצת כמו מברשת כלשהי אבל זה ארוך מדי.
[ליצירה]
ליתוש, המדריך שלי בקאמרה אובסקורה טוען שהצילומים המוצלחים ביותר נוצרו בטעות (ע"ע הנזל אדאמס למי שמכיר), ובכך אני מסכימה עם שניכם, א-ב-ל
יש ערך עצום בעיני לכוונת האמן. קודם כל-עבורו, לבחון עצמו אם השיג את שרצה, איזה טעויות עשה, איך משתפרים וכו'. ושנית, עבור הצופה. נסי להתבונן בצילום סתם כך, ואח"כ להתבונן בו שוב תוך הסברים של הצלם-מה תפס את עינו ולמה התכוון. החוויה תהיה שונה לחלוטין!
כוונת הצלם הופכת את התמונה מסתם תיעוד מציאות אובייקטיבי, לאמירה מנקודת מבט אישית. זו דעתי.
וישראל, מתנצלת שתפסנו לך מקום בתגובות לצורך דיון כללי :-)
[ליצירה]
לכל מי שהתמרמר על איכות התמונה (העובדה שהיא מטושטשת קלות), זו בעיה בסריקה.. התמונה המקורית חדה בהרבה. תאלצו להאמין לי :-)
(ולמה כולם התחילו להגיב בהודעות אישיות פתאום?)
ו-מנחם ומישי,את הזוית הנמוכה יותר ג"כ ניסיתי, אבל אז מאבדים את הסירה. עניין של סדר עדיפויות..
ומשהו אחרון.. זו לא קומפוזיציה מלאכותית, הדלי (פשוט) היה שם.
[ליצירה]
לא יודעת. התמונה כתמונה- מצוינת. קלאסית לחוק השלישים , מבליטה את הילד מבין שאר האנשים, והכי חשוב תופסת את המבט שלו-שנדמה כי לא שם לב למצלמה, וזה נפלא. אבל... כ"כ חשוך! נדמה לי שזה לא קשור לצמצם ומהירות,אלא פשוט עמדת מול השמש?
אם תרצי, אפשר להבהיר בעזרת תוכנת עיבוד, אבל אני נגד עיבוד רטרואקטיבי, אז לא שמעת את זה ממני :-)
[ליצירה]
לכמה שניות התרשמתי באמת. אשכנזי ייצוגי המעז להפנות עורף להתנשאות המיותרת והבלתי מוצדקת בעליל של כל אותם "אליטות לכאורה".
חשבתי שבאת לדבר בשמם של אהבת אחים, קבלת השונה ממני ואולי החשוב ביותר- הכרה בעובדה שאת כולנו ברא אלוקים. לכולנו, על מנהגינו וקולולינו, חלק שווה בקידום העולם והגאולה.
ואז בא התיקון.
ושוב התברר שבכל מקום בו עלינו להשפיל מבט, להכות על חטא ולנסות לתקן- אנחנו בוחרים להאשים את האחר.
צודק, זה באמת יותר קל.
תגובות