אני חושב שהערפל אמיתי. אם כי זה עשן ולא ממש ערפל. זוית אחרת של צילום. כך זה לא היה נראה שם. אני זוכר את הקרגע הזה בו הילד עם החולצה הכתומה עלה על הכסא בגג...
קצת מצחיק אותי כל התגובות שלכם - וואו \הלב שלי הפסיק לפעום וכו, סליחה , באמת סליחה על הציניות והקרירות, זה כנראה תופעות לוואי משם, אבל זה נשמע כאילו הסתכלתם על ציור מעורר רושם ותו לא.
מזכיר לי את הדם בעיניים, את הנהרות שנשפכו.
מזכיר לי גם את השוטר השמן שצחק כמו טמבל. זה ששבר לך צלע וכמעט מעך לי את הראש. | - :
וכל זה, במדינת היהודים, לא עלינו.
עדיף ישמעאלים בכאפיות מאשר כאלה במדים ואלות, במגן דוד ובשבועה על ספר התנ"ך. אותו ספר בו אנו נשבענו.
תודה על השיתוף!
[ליצירה]
אני חושב שהערפל אמיתי. אם כי זה עשן ולא ממש ערפל. זוית אחרת של צילום. כך זה לא היה נראה שם. אני זוכר את הקרגע הזה בו הילד עם החולצה הכתומה עלה על הכסא בגג...
[ליצירה]
קצת מצחיק אותי כל התגובות שלכם - וואו \הלב שלי הפסיק לפעום וכו, סליחה , באמת סליחה על הציניות והקרירות, זה כנראה תופעות לוואי משם, אבל זה נשמע כאילו הסתכלתם על ציור מעורר רושם ותו לא.
[ליצירה]
לא נעים לי, אבל אני כל כך לא מסכים. רוב מה שתיארת זה כיף, לא אהבה.
אבל "אין סוף שירים וסיפורים נכתבו ועוד ייכתבו על אהבה ואף אחד עדיין לא הצליח".
[ליצירה]
מסכים עם פיצקית- המשפט הראשון ממרר.
אסתר- החיוכים שאדם מחייך לעצמו יש יותר, אבל עם פחות פוטנציאל מאשר בין שני אנשים.
יצירה ראויה. החיתוך בסיפור חייך אותי. :)
[ליצירה]
מבחינת היאוש, זה חייב להיות 4. אבל, חוץ מ-3, זה יותר איבוד התמימות. אולי הייאוש מגיע כשמבינים את המציאות עוד בשלב של ה-הלוואי, נקווה, יום יבוא וכו'.
אולי משהו כזה-
מציאות –
1. אבוד
2. כבר לא
3. לידה; נערות
4. כל התשובות נכונות
תגובות