הבחור רצה להיות כלי רדום במשבצת (לכן הוא זקוף ולא שמוט - כי כלי שחמט ישנים בעמידה). אבל משמיים מסירים אותו מהלוח, ועוד מעט ינערו ממנו את קורי השינה ויכריחו אותו לחיות.
לוח השחמט הא-להי לא מוגבל למשבצות.
משהו כזה, לא?
רעיון מקסים.
אני אשאיר את ההערות הטכניות למבינים בנושא.
פשוט אהבתי...
ההרגשה שהכל משחק אחד גדול ואלוהים נהנה ממנו. (בשלב מסויים בחיים קולטים שיש לבני האדם יותר רצון מסתם פלסטיק מעוצב)
יפה עשית בכך שהמשכת את הלוח עד האינסוף, לסמל מצד אחד את חוסר הברירה של "כלי המשחק" בדרך הארוכה וחסרת הסוןף הזו, ומצד שני את המשחק האינסופי של הבורא.
תודה!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
בהתחלה לא הסכמתי: הרי יש זכות בחירה, מה פתאום אני ישן?
אבל זה אומר שאולי נדמה לי שאני זז, האמת שהכל כתוב...
אולי נדמה לנו שאנחנו ממש חיים, אין שום הוכחה שאנחנו לא איזה דמיון או חלום של ישות עליונה כלשהי (כלשהי?! כינוי חדש לקב"ה?).
לביא אמר את הרוב, אבל בכל זאת.
היד הקטנה ישרה מדי, כאילו הוא מחזיק אותה בצורה לא טבעית.. יד שמוטה הפוכה בדר"כ.
ואין לו פה! איך הוא מדבר?!
ביד הגדולה יש אי דיוקים קטנים, אבל היא טובה בסך הכל. רק, אם האצבעות מקופלות, אז המפרקים שלהן יוצאים מעבר לאצבע הקרובה. הן קצרות מדי, זאת אומרת, והוא לא יכול לגרד בגב.
רעיון מצוין, אפשר לחפור בו הרבה.
כל פעם מגניב אותי היצירתיות שלך, כי באמת יש לך רעיונות יפים מאחורי היצירות. אבל את תסלחי לי על קצת מילות ביקורת, נכון (: ?
שני דברים עיקריים הפריעו לי. ראשית, האדם בתפקיד כלי השח-מט לא מספיק שמוט. כפות הרגליים כן, וגם המשיכה בחולצה, אבל איכשהו הוא מחזיק את הראש שלו יותר מדי בכוחות עצמו... וגם נמצא שמאלה ממה שהוא היה צריך להיות אם באמת היו מרימים אותו ככה. בקיצור, מפריע.
שנית, קווי הפרספקטיבה. הם רק בכאילו נכונים, וזה ממש מפריע למי שמסתכל בתשומת לב. למשל, הקו שמתחיל בפינה השמאלית למטה, נעלם איפשהו מתחת ליד. גם שני הקווים מימין לו מתלכדים, בתיאוריה, בערך במרכז התמונה, שזה שמאלה מאיפה שציירת את ההתלכדות. בקיצור, לא כל הקווים מתלכדים לנקודת המגוז, כמו שזה נראה במבט שטחי.
אבל היצירתיות שלך מוצאת חן בעיני (:
צודק, צודק! אני מודה - יותר התעניינתי בלהעביר את הרעיון לדף מאשר להשקיע בפרטים (אני יכולה לספר לך על עוד כמה פשלות : )) . תודה על ההערות - כידוע לך, אני מחכה רק להן (למרות שהאגו צועק לי מהפינה שלו שזה לא נכון ).
כנפי שחר - אני רואה את העולם בהרבה צורות. לפעמים ככה. לפירוט, את מוזמנת להכנס לשאר היצירות... : )
תודה לכל המגיבים! (עומר, חבל!)
אני.
אפשר לומר כי ציורייך הם שירה!
ממש מזכיר שיר שכתבתי לפני שנתיים בערך:
רץ אל המלכה -אביב וסתיו
---------------------------------
הבקעת שורות, מילים
צעדת ודילגת לאלפים
הבקעת, זרמת, פילחת
אצלה נותרת רץ שחור.
עבורה נותרת במשבצת
וכשעשית צעד לכיוונה
הורדת מן הלוח.
וזה נמשך כבר שנים
על אותה משבצת כניסה
הכניסה אל ארמונה
של המלכה הלבנה.
כשביקשת לפנים משורת
ועלית משבצת נוספת
נדחפת על ידי הפרש
נפלת לשלולית
והוכתמת והתלכלכת
נותרת טוראי פשוט
צועד, דורך במקום
בוטש את קרקע הלוח
מקלל בפה כואב
אוכל את הלב.
[ליצירה]
בעצם...
הבחור רצה להיות כלי רדום במשבצת (לכן הוא זקוף ולא שמוט - כי כלי שחמט ישנים בעמידה). אבל משמיים מסירים אותו מהלוח, ועוד מעט ינערו ממנו את קורי השינה ויכריחו אותו לחיות.
לוח השחמט הא-להי לא מוגבל למשבצות.
משהו כזה, לא?
[ליצירה]
רעיון מקסים.
אני אשאיר את ההערות הטכניות למבינים בנושא.
פשוט אהבתי...
ההרגשה שהכל משחק אחד גדול ואלוהים נהנה ממנו. (בשלב מסויים בחיים קולטים שיש לבני האדם יותר רצון מסתם פלסטיק מעוצב)
יפה עשית בכך שהמשכת את הלוח עד האינסוף, לסמל מצד אחד את חוסר הברירה של "כלי המשחק" בדרך הארוכה וחסרת הסוןף הזו, ומצד שני את המשחק האינסופי של הבורא.
תודה!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
בהתחלה לא הסכמתי: הרי יש זכות בחירה, מה פתאום אני ישן?
אבל זה אומר שאולי נדמה לי שאני זז, האמת שהכל כתוב...
אולי נדמה לנו שאנחנו ממש חיים, אין שום הוכחה שאנחנו לא איזה דמיון או חלום של ישות עליונה כלשהי (כלשהי?! כינוי חדש לקב"ה?).
[ליצירה]
טוב,
לביא אמר את הרוב, אבל בכל זאת.
היד הקטנה ישרה מדי, כאילו הוא מחזיק אותה בצורה לא טבעית.. יד שמוטה הפוכה בדר"כ.
ואין לו פה! איך הוא מדבר?!
ביד הגדולה יש אי דיוקים קטנים, אבל היא טובה בסך הכל. רק, אם האצבעות מקופלות, אז המפרקים שלהן יוצאים מעבר לאצבע הקרובה. הן קצרות מדי, זאת אומרת, והוא לא יכול לגרד בגב.
רעיון מצוין, אפשר לחפור בו הרבה.
[ליצירה]
מעולה!
יש לנו אתגר! שיר חמוד, שכמובן מסקרן מאוד. מי זכתה בכאלה תארים ותיאורים נפלאים?
הייתי מעיזה לתת כמה אפשרויות, אבל אני חוששת להעליב את אלה שלא אעלה את שמן כזכאיות...
חיים, סיבכת אותנו : ) כן ירבו כמוך!
[ליצירה]
כמה מדוייקת הפואטיקה שלך... וכמה פואטי הדיוק בו תיארת את המתחולל בתוך נפש האומן... הניתוק ההכרחי בין העולם המציאותי לשיגעון שכל תחום אומנות דורש מהאדם, על מנת להגיע לשלמות...
יפהפה.
[ליצירה]
הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן.
כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל.
"אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים.
אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח.
[ליצירה]
צודק, צודק! אני מודה - יותר התעניינתי בלהעביר את הרעיון לדף מאשר להשקיע בפרטים (אני יכולה לספר לך על עוד כמה פשלות : )) . תודה על ההערות - כידוע לך, אני מחכה רק להן (למרות שהאגו צועק לי מהפינה שלו שזה לא נכון ).
כנפי שחר - אני רואה את העולם בהרבה צורות. לפעמים ככה. לפירוט, את מוזמנת להכנס לשאר היצירות... : )
תודה לכל המגיבים! (עומר, חבל!)
אני.
[ליצירה]
לביא, זה יפה כל כך! כותרת מעולה, שילוב של מבנה ומילים קלסיות במודרניות... אין, פשוט אהבתי! (למרות שאני קצת חשודה לתת דעתי על מעשים מטומטמים שהאהבה מביאה את בני האדם לעשות)
הלוואי תפרסם יותר.
מיכל.
תגובות