איך אפשר לו לים
הגדול, הנרחב
לצמצם עצמו לנתיב
מסומן,קבוע מראש.
מרצונו שוצף הוא
במירוצו לאותו העמק,
בוחר הוא. להסחף
למקום אותו סללו עבורו
אבותיו.
לוואי וידעתי לצמצם עצמי, להכנע לזרם, להקשיב לעבר.
לוואי והיתה בי אותה חכמה שבטבע.
ב"ה
דווקא הזרימה תמיד זורמת למטה? אולי לא טוב להגרר אחרי כח המשיכה? דווקא הפריצ גבולות שיש בך היא סוג של שליטה עצמית, של יכולת להתרומם מעל המשיכה כלפי מטה, להמריא מדי פעם.
[ליצירה]
ואולי
ב"ה
דווקא הזרימה תמיד זורמת למטה? אולי לא טוב להגרר אחרי כח המשיכה? דווקא הפריצ גבולות שיש בך היא סוג של שליטה עצמית, של יכולת להתרומם מעל המשיכה כלפי מטה, להמריא מדי פעם.
[ליצירה]
אודיה וערוגה- בצילום המקורי המסגד חד יותר ובפוקוס, כרגיל..העלאת הקובץ לאתר פוגמת באיכותו.. אבל גם בצילום המקורי יש תחושת FLAT, אין עומק, ואני לא מצליחה להבין למה. קיוויתי שתוכלו לעזור לי.. (הבד הזה הוא סוג של יוטה שהתנפנפה מעל דוכן, צילמתי כאשר שקעה מטה-ולא רואים את זה בכלל בצילום..אולי מרחק היה עוזר?)
[ליצירה]
זה יפה, אבל לא לגמרי שם. חסרים לי קווי מיתאר של הנעליים, אולי עדיף להתמקד על 2-3 זוגות ולהרוויח אישיות של כל אחד? (השורש עם הגרביים קרצו לי למשל..). ובלי קשר- כ"כ הרבה פעמים ניסיתי לצלם תמונה כזו בעזרת נשים, ופשוט נרמסתי עד מחנק ברגע שהתכופפתי וחשבו שיש מקום פנוי סמוך לכותל :-) אז קבל ח"ח גם על חירוף הנפש!!
[ליצירה]
יאיר.. אני מתאפקת שלא להתחיל ויכוח חדש בינינו.. רק דבר אחד: "קלגסים במדים שחורים ששולחים יד באחיהם"- כאשר אתה קורא לאחיך, יהודי לכל דבר, בשם "קלגס" (ולא אחזור על כינויים גרועים יותר) אתה מוכיח שאתה לא באמת אח לו. אחים אמיתיים דבקים זה בזה גם בזמנים קשים, גם אם הלכו בדרכים שונות. זו הדרך היחידה לעם שלנו, תמיד היתה, לעמוד מול אויבים.ביחד!
[ליצירה]
.
בעקבות מסרים אישיים שקיבלתי.. רק רציתי להצהיר שזוהי תמונה מקורית ולא ערוכה במחשב. היא צולמה ממרפסת בקומה העשירית של בניין המשקיף לשדות פתוחים (תמונה מדהימה לכשעצמה).
העולם שלנו מלא במראות בלתי נתפסים..
[ליצירה]
שטח מת אפשר לפתור ע"י צילום במאונך.. אני עדיין דוגלת בתפיסת עצמים בשלמותם. חיתוך מתאים,לדעתי, אם רוצים להשאיר לצופה מקום לדמיון, או אם רוצים להביע בכך אמירה מסוימת.
אבל זה היופי באומנות- אין חוקים ואין הגבלות! :-)
תגובות