היא צוחקת
מניפה של כוכבים
שאורם נוגה
גם אחרי שהם
כבים
היא מחייכת
קשת בענן
שכל שבע מסילותיה
בוהקות
בלובנן
היא הולמת בי
מטר זיקוקים
שאת שמה על לוח
השמיים
חוקקים.
כי בשמיים היא.
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רגע, אני לא הבנתי. דיברת פה על התורה? תורה ארוטית? מה? תואיל להסביר לי? [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי לאכזב... אבל הביטוי "צוחקת כוכבים" נולד משמיעה לקויה של השורה "את קוטפת כוכבים" (כשזה עמוק, עמוק...). ול-moonlight: אכן, מר, מר מאוד, שכל הטוהר הזה רחוק ממני כרחוק שמיים... [ליצירה]
- [ליצירה] הלו אתה רומנטי ויפה. נדיר למצוא מישהו משלנו (הזן המחוספס רגשית) מתבטא ככה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן מרגש ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] . וואו! ביטויים מדהימים. מרגש בלב... [ליצירה]
- [ליצירה] מ-ע-ו-ל-ה קצר וטוב, עשה לי טוב לקרוא את זה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים איזה ביטויים יפים.... לצחוק כוכבים! אהבתי במיוחד, לאור המצב רוח הכוכבי-משהו שלי לאחרונה (או שלא רק לאחרונה). [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כמה הערצה... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מתוק... אם כי עצוב קצת, לא?! הסוף... מאכזב שהיא בשמיים... או שלא הבנתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמרו את זה לפניי אבל הביטוי- צוחקת כוכבים הוא כ"כ יפיפה! אפילו הוספתי אותו לרשימת מילים שאני הכי אוהבת שזעקה לרענון בזמן האחרון... [ליצירה]
- [ליצירה] כבר מזמן רציתי להציע למנחם קטגוריה חדשה - "במילה אחת". דווקא יכול להיות נחמד, אם כל אחד מהכותבים ינסה למצוא את המילה הבודדה שהינה טעונת-משמעות מבחינתו. זו תהיה הקטגוריה הראשונה בתולדות אתרי היצירות ששמה מורכב יותר מתוכנה. ואני מתנגד למחיקת הקטגוריה 'במשפט אחד', ולו מפני שזה ייאלץ אותי לקחת כלמיני משפטחדים שכתבתי (וחלקם, אגב, מסתבר שנגעו באנשים) ולהכריז עליהם כעל 'סיפורת'. זה היה מביך למדי. [ליצירה]
- [ליצירה] לסתמית, בעיקר ניסיתי ללכוד תחושה שמן הסתם מוכרת לרבים, ולפרוט אותה למילים ותמונות. את השיפוט הערכי של תחושה זו אני מעדיף להשאיר למקומות אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא רק לאושר גם לתחושות שהשיר הזה מעורר אין גבול [ליצירה]
- [ליצירה] לחזן הנודד: אני מסכים איתך שמבחינה הלכתית אין כל מקום לצעד כזה. ומכאן צומחת השאלה: האם כותב אמור להזדהות עם הדמויות שהוא יוצר, או שמא הוא רשאי לבוז להן, לכולן? [ליצירה]
- [ליצירה] אח... היו זמנים... חייכתי לאורך כל הקריאה, וזה אומר כנראה שפגעת בול במטרה העליונה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון בעיניי פשוט אירוניה קיומית במיטבה. רחל אינה יודעת שנגזר עליה למות בדיוק ברגע שבו יהיו לה 'בנים'. אולי אפילו אפשר לומר שכל יום שחולף עליה בעקרות, מאריך את חייה. והיא מוציאה מפיה משפט שמתברר כמופרך כל כך: בלי בנים אני מתה. הו לא, רחל: בלי בנים את חיה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך הרבה תוכן, רגש ומשמעות הרת-גורל - בכל כך מעט מילים... חזק וטוב! [ליצירה]
- [ליצירה] * נעתקה נשימתי. איזה דו-שיח מרטיט, נוגה וחודר! [ליצירה]
- [ליצירה] למעשה היו יותר מפעמיים עונש מוות נגזר גם על ג'ון איוואן דמיאניוק, וכן על מחבל שביצע פיגוע בחדרה לפני 13 שנה בדיוק, ביום הזיכרון תשס"ד. בשני המקרים, הערעור שינה הכל. המקרה של היהודי שהזכרת לא היה בדיוק כחלק ממערכת השפיטה הרגילה, אלא בבית משפט צבאי (ולמען האמת, כך גם במקרה של המחבל). מאוחר יותר התברר כי היתה זו טעות. [ליצירה]
- [ליצירה] אופיתך למה לא אמרת לי את זה לפני שעתיים? [ליצירה]
תגובות