או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
ובכן
א.ב שושן יקירי,
אתה מוזמן לעיין בשלל התגובות שלי למר ירושלמי. אין הרבה.
אולי אחת.
ומעולם לא התבטאתי כלפיו בצורה כזאת.
אמה מה?
הוא די נמאס עלי.
אני כבר מנחשת שיהיה לו מה לומר על הממשל הקאפיטליסטי שלנו בכל פעם שהוא קם וקורא "על המשמר" של הבוקר(אני יודעת שזה לא קיים יותר... ככה גם הגחמות ה"לא הגיוניות" שלו)- וחושב על מה לכתוב מה שהוא מכנה "שירה".
חביבי, גט א לייף!
סוערה.
[ליצירה]
אנשים
לא רק שהקשקוש הנ"ל לא ראוי להקרא שירה. הוא פשוט לא ראוי.
ירושלמי- השירים שלך זו פרובוקציה! (יססס- השתמשתי עם מקף וסימן קריאה!)
תעשו לי טובה, אנשים, פשוט לא להגיב.
לא להגיב.
יהיה קשה (תמיד זה קשה לראות טימטום ועיוורון )- אבל לדברים מטופשים מתייחסים כמו אל דברים מטופשים.
לא מגיבים.
סוערה, שמבטיחה לעצמה- לחדול מלהתייחס לגחמות מטופשות של איש שחי במאה הקודמת כי אין לו ערכים יותר נאצלים לייצג. די.
[ליצירה]
אוף
זה מצויין.
ויש בו עגמומיות כזאת רגועה. לא יודעת מה רגוע בזה, ולמה, אבל היה לי רגוע לקרוא.
היו שם השניויות ומשחקי המילים שלך, החכמה והידע שלך, הנסוחים המדהימים שלך- ומעל לכל, הנשמה שלך...
רק מישהי כמוך, עם נשמה גבוהה כל כך, יכולה להכנס לתחושות של הנוגעים בסיפור בצורה כל כך מדוייקת ונוגעת ללב.
אהבתי ממש, ילדתי.
[ליצירה]
:-)))
מחייכת מאוד.
בהחלט אספקט מעניין. שלא נחשוב שרק לנו, המדוייטים, יש בעיה. כל המשפחה סובלת...
חוצמיזה מה היה הקטע על מכללת אורות? ממממ?!
אני מבקשת... יש כמה יוצאות דופן.
:-) סו.
תגובות