כי זה מעצבן- אבל- מאתגר... תהנו מהאתגר ותשתדלו לא לשבור את המסך בסוף. ובכלל, יש מקום לעיין (ואפילו לקרוא) בעוד יצירות של המחבר. מי המליץ?

מהבויידעם אתם רואים את הסוף? מריחים אותו, יכולים לגעת בסוף דעתו של הכותב? "השירים משאירים סימנים שחלק מאיתנו יקראו מחרתיים". דרכו הנפלאה של-- שלו. מי המליץ?

בגלל השילובים סוכר פיזי מול ריק נפשי. חום מול קור. שירי חורף מול שירי בית קפה אתה משכיל לשלב גם מוטיב דוד אבידני בשירך: (עִמַּמְתִּיק מְלָאכוּתִי) אהבתי! מי המליץ?

דומיית אהרון וגם אני אחתום הפניה זו בשתיקה. מי המליץ?

ככה או הנרי היה כותב היום לרסיס שמור מקום של כבוד בחלון הראווה של צורה. הוא דוגמא ליוצר שלא מסתפק בהנפקת רעיונות, אלא גם מביאם לידי שלמות; כורה יהלומים היודע ללטשם. אני מניח שזקני העדה כבר דשו ביצירותיו עד לעמקי בין-שורותיהן, לכן ההמלצה מיועדת בעיקר להורות נבוכים - ליוצרים החדשים ולמבקרים. מי המליץ?

קצר במילים, רב פרשנויות עוד לא ראיתי שיר קצר כל כך ופשוט לכאורה שזכה לכל כך הרבה פרשנויות וניתוחים מצד יוצרים כאן באתר. מי המליץ?

אי של קירבה יצירה תמימה, יפה, פשוטה ונוגעת. מה שנפלא הוא שהתגובות הולידו יצירות בעלות ערך עצמי לא פחות מהשיר עצמו, והעצימו, 'בלי כוונה', את הדימויים החמוקים השיר. מן השיר הזה, כמו רבים של מתקרבת, אפשר ללמוד שיעורים מאלפים על כוחו של הדימוי. אל תפספסו. מי המליץ?

מערבולות שקטות שיר זה מהמשובחים בשיריו. "אל תבכי עכשיו, אל תבכי..." מתערב עם "..סער הים מאוד..לא רצה איש בקרבתו" ונגמר ב "אוצרות הימים..שהילדים אספו בידיים בוכיות". כמה רגש יש בשיר הזה. כעס, עצב, געגוע, רכות. בעיקר רכות. במחשבה ראשונה, לא הייתי בוחר להרגיע אישה בוכיה בתיאורים של ים סוער וכועס אך משום מה ארז ליטמן בשירו מצליח לעשות זאת- וכל כך יפה. בפעם הבאה שתסכיתו לקול קונכיה אולי תזכרו בשיר זה. מי המליץ?

שיר הנתון לפרשנויות רבות אחד מקסמיו של שיר זה הוא כי אפשר לפרש אותו בכמה פירושים. ובשל כך הוא אהוב עליי מי המליץ?