עינוגי מילים איזה יופי! הבית הראשון - במקום ההוא. תיאור של מעשה האהבה. ניחוחה וצוף דובשה. בבית השני - איתני הטבע הרמים והנשגבים כעדים. כשותפים למעשה ושמחים בו למען הדובר. אפילו לניצוץ הכוכבים ערך מוסף בבית השלישי -הצומח והחי. משהו קצת יותר ארצי. יותר בהישג יד. רוח, הרדופים. עצים. וגם כנריות :-) ובנקודה זו מיצית החמדה וכאן השורה המסתיימת ב: במקום ההוא ידעתי רזי אשה- סוגר את המשפט לאחר שפתחת את השיר. כעין משפט שבא על פתרונו מי המליץ?
לעשות סדר בבלאגן באחת מיצירותיו המופלאות, משתף אותנו חתלתול בליל מילואים שגרתי למדי. בכתיבה מדוייקת ורגישה, מצייר חתלתול באמינות רבה את פרטי הפרטים של הנפש, המקום והזמן ומתרגם את חוקי הטבע הקבועים והקפדניים למונחי הפְּנים, פועמים ורכים. מי המליץ?
מרגש, אמיתי, כואב. רסיס מעמת את הזכרון שבטקסים עם הזכרון האמיתי והחי, קשה שלא להזדעזע מהאמת שבשיר הזה.נוקב, במובן המלא של המילה. מי המליץ?
הכל עניין של הסתכלות. (ובניית פריים ובחירת שם מתאים). מי המליץ?
"אז תדעו שזה לא ככה..." מעניין ומקורי לקריאתי, בסיפור המיתולוגי על איקרוס הכנסת מציאות חיים של אדם הנע בין התמימות והשאול, בין כישלון לניצחון בחיפושיו אחר הדרך- ההאנשה של התמימות ש-עין לוהטת משתעשעת בה מובעת כאן בצורה מאוד מיוחדת. הצמא לשמש מול התהום כקונפליקט אנושי בתוך אדם, שאיקרוס סמל לו- בין דאיה לצלילה. וגם הניצחון איננו מלא, הוא צורב. אולי צורב ניסיון. אמילי מי המליץ?
מאוד אהבתי את הבית האחרון של השיר הנאה הזה. "מתקרבת" הצליחה להטמין בו בכיסוי את כל מה ששירים רבים שקראתי במקומות אחרים לא מצליחים להכניס בגילוי, וגם לשתף את הקורא בהתעלות עצומה. מי המליץ?
"עכשיו תורי, עכשיו תורי לאהוב" חברי צורה באשר הם מברכים את עופים פלאפון (הלא הוא מוטי) לארוסיו המשמחים! זהו- הוא מתחתן. לברכות אישיות אנא שלחו לו מסרים נפרדים =) מי המליץ?
לזכרו מהיצירה הזו עצב וזעזוע שאפילו הכותב לא חשב עליו. נכון שכבר כמעט אדר, והכי מתאים היה להמליץ על איזו יצירה פורימית ועליזה - וגם זה יגיע. אבל עכשיו, הייתי רוצה שנזכור אותם, ולו לרגע אחד. מי המליץ?
דבר למינו הולך וחן ירדוף חן יוצר זה שעולמו טבע אנוש ואמונה חביב עלי ומעולם אני נכנסת ליצירותיו ללא חשש מצער פוצע. השפה שבפיו ובעטו רהוטה וגמישה ובעלת יופי משלה. בחרתי ביצירה זו, אחת המוקדמות באתר בה מצא חן בעיני הבית האחרון, שם היוצר מתאר בתום לב מצב הנדרש בהרבה שיטות התבוננות במיסטיקה. זה המצב בו אני נדרשים לבקש את המתבונן שבתוכנו. וכך גם שיר זה, המקבל את טעמו כתוצאה מהופעת מתבונן מהצד. מי המליץ?
מרגש, "אנחנו יצורים מקווים - זה חזק מאיתנו" - שורה שמאגדת יתקווה ועצב ורחמים ואהבה במשפט אחד
[ליצירה]כתבת יפה
[ליצירה]תודה לך על המילים. הן הופיעו לי בדיוק בזמן
[ליצירה]!אהבתי ממש! קולח, רענן ומעניין
[ליצירה]היו ואחרי רגע כאילו לא היו מעולם. הוויה וזיכרון שמתקהים עם הזמן ולא נותר דבר מלבד הגעגוע.
חייה היום כאילו לא חיית אתמול וכאילו לא תספיק לחיות את המחר.
[ליצירה]כתיבה יפה.
[ליצירה]אהבנתי
[ליצירה]עליך לבטוח רק בהשגחה העליונה.
[ליצירה]מהמם
אולי קצת בור מבחינתי
על מזה?
[ליצירה]כל כך, כל כך טוב
[ליצירה]מרגש מאוד. שולח לך אנרגיות טובות וחיבוקים
[ליצירה]כל כך מתחבר לזה.
[ליצירה]יפה מאוד
[ליצירה]וואו! כיוונת ישר ללב. מדויק ומרגש. תודה רבה
[ליצירה]סתמי ת'פה שרית
[ליצירה]קטע נוגע.
[ליצירה]ובאיחור מה, אחרי כולם כנראה, גיליתי שהאתר חזר לפעול...
טוב להיות בבית :)
[ליצירה]ולא , גם אני לא מאמינה שאפשר לבנות משהו מהצלקות שיש לי
אי אפשר
[ליצירה]




