לא לבעלי לב חלש 60 שניות, אולי רק 40, אבל כמה קורה שם. ואיך יין מגתו מצליחה לכתוב גם את מה שלא קורה שם. מי המליץ?

פרח שלי זה שיר קטן שווה לכל נפש וקורא לכולם. יש בו תום, רומנטיקה ונעורים. מעורר הדים שנשכחו גם בלב מבוגר. אוצר מילים ודימויים פשוט, שיר שניתן להעביר כשעור בכיתה לעורר עניין ודיון בין התלמידים ואף לסיים בנימה חיובית. המשוררת בוחרת לעצור את המשחק התמים לכאורה במילים "אוהב" – כאן כביכול תמו עלי הכותרת. אולם גם הנער כדאי לו שיישמר מהשתהויות מיותרות כי לא תמיד יצדד העלעל האחרון באהבתו. מי המליץ?

תקראו... מי המליץ?

כי מזמן כבר לא המליצו פה על יצירה של אדם צחי הסיפור הזה בוודאי מוכר לרבים, ובצדק. הכתיבה של אדם מוקפדת לעילא. צריך הרבה רגישות כדי להעביר ביקורת, להצחיק, לעורר מחשבה ואפילו ליצור מתח, וכל זה בסיפור קצר אחד. מי המליץ?

ממוקד, תמציתי ורווי פילוסופיה כשאני קוראת שנית את השיר אני מבחינה במשחק בין שקיפות לבין הַכְוָנָה לאי-מודע, לעיוורון- ועל שני אלה מנצח התעתוע. האם באמת הפרטים סביבנו שקופים לנו? והאם היכולת ניתנת לנו לכוון אותם? הניגוד בין הדיוק של הזווית, לכאורה (והשבירה על דו-משמעותה) לבין התעתוע המונח בבסיסו -מעלה אירוניה על ראיית האדם את הדברים ועל שליטתו בנעשה סביבו. שיר בעל מעוף. תודה אמילי מי המליץ?

נקמת החנונים כמו רבות מהיצירות של הדס, גם זו מביאה אותנו אל הקו הדק שבין הדמיון למציאות, ומשם אנחנו חוזרים מעט נסערים, מעט מבולבלים, ובעיקר פתוחים להקשיב לסיטואציות מהחיים, שלא ראינו קודם. מי המליץ?

אחח.. כל כך מעט מילים, כל כך הרבה נאמר.. איזה כיף זה כשכותב איכותי יודע לומר את דברו in not so many words, דברים שאנו, הקוראים הפשוטים קוראים וישר מזדהים, ישר יודעים שאלה דברים נכוחים ואמיתיים, דברים היוצאים מן הלב והנכנסים אל הלב. לכל אחד מאיתנו יש, כמובן, את אותה החבילה, ומי שאומר שאין לו, אז או שהוא חי בהכחשה, או שהוא מת. איזה כיף זה שמגיע יוצר חדש שמצליח על ההתחלה לכבוש את קוראיו, ולתת להם את ההרגשה, שלו הם היו הכותבים, אותן המילים ממש היו יוצאות תחת מקלדתם. בתקווה לקרוא עוד מיצירותיך, יואליקו, וברוך הבא בצל קורתנו. מי המליץ?

בדיוק בגלל הכותרת. והיצירה- משובחת מי המליץ?

יוצר מהמועדפים עלי באתר ודווקא את היצירה המעט נונסנסית הזאת בחרתי. אבל הכל אצלו מומלץ בעיני. ולמה זה? כי זה לא נונסנס רגיל. זה נונסנס סטייל סיפורי עליסה בארץ הפלאות. זה משהו מתוק וילדי ומזכיר נשכחות... אני אוהבת. ממש. והרגישות... נפלא. מי המליץ?