מהלך מחשבה מעניין ומקורי מבט מקורי על סוג מסויים מאוד של כתיבה-אפיטף. כאן לא ניתן להתעלם מן הכותרת בשיר המורבידי הזה. הזכרונות כמועמדים אל הקיר בדרך כלל אפיטף נכתב למי שכבר מת ואילו כאן הם בדרך לשם ולא אנשים אלא הזכרונות. דבר מעניין נוסף בשיר הזה שיש כאן מהלך מחשבה כדבר והיפוכו. הזכרונות מועדים לעינוי מן הסתם כשלב בדרך אל המוות המטאפורי, דהיינו לשכחה ומצד שני מכריזה הדוברת שהיא לא שכחה והאבסורד הזה יש לו כוח בשיר. את לא מאכזבת, שיר מקורי וכתוב יפה מאוד תודה וחג שמח אמילי מי המליץ?

דבר למינו הולך וחן ירדוף חן יוצר זה שעולמו טבע אנוש ואמונה חביב עלי ומעולם אני נכנסת ליצירותיו ללא חשש מצער פוצע. השפה שבפיו ובעטו רהוטה וגמישה ובעלת יופי משלה. בחרתי ביצירה זו, אחת המוקדמות באתר בה מצא חן בעיני הבית האחרון, שם היוצר מתאר בתום לב מצב הנדרש בהרבה שיטות התבוננות במיסטיקה. זה המצב בו אני נדרשים לבקש את המתבונן שבתוכנו. וכך גם שיר זה, המקבל את טעמו כתוצאה מהופעת מתבונן מהצד. מי המליץ?

משהו שנון אמנם, דרוש מעט רקע בכדורגל. אבל הקטע הזה כה שנון ומדויק, שמומלץ לחסרי הרקע ללמוד על המשחק בוויקיפדיה רק כדי שיוכלו להבין. מי המליץ?

שתי אחיות המייצגות חתך של עם. בגלות ובארץ אהבתי מאוד את דקויות התאור שיש בהם נופך הסטורי ונוסטלגי מזווית ייחודית ומקורית המתרכזת במקום אחד בעיסוק שכבר חלף מן העולם, וכל-כך מקרב את הקורא/ת לאווירה של פעם. וכל זאת מנקודת ראות של ילדה המלווה את קורותיהם. מי המליץ?

למחוזות הרחוקים שכאן לאן היא לוקחת אותנו, הגברת הזו. הקריאה השוטפת, התיאורים והשימוש הנכון במילה- הופכים זאת ליצירה מושלמת. מי המליץ?

אני לא מאמין לו. הכותב המתוסכל מתאר בהרחבה רבה את אשר חש וחשב שניות אחרי שהלכה והותירה בו את הרגשת "מלוא כל הארץ..." את גופה. בטוח שנכתב מנסיון. אל תאמינו לו. אבל משעשע. מי המליץ?

בגלל שפע המטאפורות יש כאן עצב ויש כאן אוטם בפני העולם, רק דמעת ברזל עושה דרכה אלינו ומביאה לנו את השיר. היכן את טלי ג.א? מי המליץ?

שיר מעניין ועשיר נטשתי חיבוק קדרותך" -יען נטשת משהו יציב אך קודר עליתי לאדמת החיים -ו - המוות (הוא מופרד) -יען עלית למקום שבו משמשים קדרות ושמחה וחיים זה בזה. הקדרות כה היכתה בנושא השיר עד כי לא טרח לשלוח מבט אל הדוברת. ואולם -בבית השני מתגלה כי נשוא השיר הוא נאמן לאין ערוך, יציב קודר אך נאמן: "תעמוד לצד כסאי הריק " הוא לא ישוב לסדר היום: "לא תביט, לא תשמע, לא תשפוט". אזי הדוברת רואה כל זאת ומחליטה לשוב בחזרה. שם השיר -אביב, אולי קצת לא נראה במבט ראשון.אך לדעתי נראה כי הדוברת ביקשה קצת אביב לנפשה. אותו אביב השורר מעל פני האדמה. השיר מזכיר לי מעט את סיפורה של "אצבעונית" שאותה ניסו להשיא לחולד השוכן בעמקי האדמה, והיא סירבה לקבל את דין הקדרות השוררת מתחת לאדמה ולא השלימה עם ה"שידוך" הזה. מי המליץ?

חתיכת אתגר חובבי הכתיבה הפוסטמודרנית יאהבו את הפארודיה הזו, שעומדת יפה גםבזכות עצמה. כתוב טוב וגם מעביר מסר לדור ההורים הנוכחי. מי המליץ?