אחת, שתיים, נסיון. וחוזר חלילה שיר פשוט ונוגע כי כל כך נכון. ואין מה לעשות, מי מאיתנו תכשיר כתוצר או אולי שוקד על יצירת תכשיר חדש משלו. "הניחו את אזמלכם, בני- החי ותנו למת לחיות בשלו כי אולי עוד הערב כשתשובו לבתיכם, יחכה שם לכם שולחן המנתחים". אין גבול לעומק הפשטות. כעובדה לכך- שיר זה. מי המליץ?

בדיוק בגלל הכותרת. והיצירה- משובחת מי המליץ?

האמביוולנטיות, האמביוולנטיות אשר בקיום היהודי ביטאת כה בעוצמה ובכתיבה מעניינת ושיר כזה, ראוי לקריאה חוזרת. שב"ש אמילי מי המליץ?

מיקרוקוסמוס בעולם בו קודש וחול משמשים בערבוביא, משתקפת ב"שניים אוחזין" הדילמה האנושית כבעין מיקרוסקופ רגיש במיוחד - קריעות המתלבטת בין לחנים למלל, תלויה בין שמיים וארץ. אולי גולת הכותרת בשיר היא הפקעת 'שניים אוחזין' מההקשר התלמודי - משפטי שלו, לטובת לב העניין - ליבה של תאיר ארץ. שיר כמו דימדומי שבת. מי המליץ?

חוויה חסידית השנה היא תקס"ז. אנחנו בחצרו של האדמו"ר מגראנוביץ, שעומד לגולל את אחת המעשיות המופלאות שלו. הקהל אחוז התרגשות... שששש, הוא כבר מתחיל! מי המליץ?

לא לבעלי לב חלש 60 שניות, אולי רק 40, אבל כמה קורה שם. ואיך יין מגתו מצליחה לכתוב גם את מה שלא קורה שם. מי המליץ?

עוד אחת מהיצירות המושפעות מהימים הנוראים האחרונים. אך שונה. היוצרת מכניסה אותנו לקודש הקודשים שלה, למרות שבשיר היא דווקא יוצאת משם. שיר שנוגע עמוק בפנים ומזכיר לנו- כל אחד ויום הכיפורים שלו. מי המליץ?

עם קריאה ראשונה וכך כתוב לי "אנא כתוב מספר מילים מדוע בחרת ביצירה זו". אינני מוצא אותן. מי המליץ?

שירת יגוננו ושירת אבלנו זה כל כך מתאים לעכשיו... נוגה, טוב, שיר. מי המליץ?