לא יוסיף ולא יגרע נכנסתי ליצירה מתוך פקפוק כי שמה נראה לי פשטני מדי, אך המנה שקבלתי, כמו במסעדה טובה, מסודרת היטב על צלחת, הפתיעה אותי עד מאוד לטובה. ולא אספר יותר כי זו יצירה קצרה. מי המליץ?
כי נוגע השקיפות הרבה בדמעות השקופות המשקפות את רחשי ליבו של היוצר. האם לכולנו היכולת להזדהות? מי המליץ?
"אושר שקוף" שעושה טוב על הנשמה רחוץ, ריחני ומתבונן בהנאות הפעוטות של עולם יפהפה במהלכו היומיומי והמתקדש בין חג, חוה"מ ולקראת שבת ולהשראת המשוררת ולהנאתי שלי ושלכם. שבוע טוב אמילי מי המליץ?
ממליץ אורח: הלך רוח ממליץ (ובצדק): "מחשבות זרות, אך הכי עמיתיות (מלשון עמית) בתפילות הימים הנוראים. מתקרבת, מקרבת אותנו אל החוויות האנושיות שרובינו חשים, במילים מדויקות, כנות שמחיות מחדש את הימים האלה בצורה כל כך אמיתית וכל כך פשוטה, בלי הלחץ של חשבון הנפש וההתכווצות. בקיצור, מומלץ רותח." מי המליץ?
יש משהו בשירים שלך שצריך לקרוא אותם יותר מפעם אחת. קריאה חטופה מטעה. (מה שבדרך כלל קורה בשירים השרים עומק) לכן, ממליצה לקרוא שנית את מה שלגוד כבר פרט בתגובתו כה יפה ואני מצטרפת וחוסכת ממני הרחבה:) ושוב, ברוך השב ערב טוב אמילי מי המליץ?
פשוט ונוגע נדמה שהיצירות החזותיות קצת נדחקו הצידה בהמלצות העורכים. ישנו קסם המילה וישנו לא פחות קסם המראה. צילום פשוט יפה..ונוגע. מי המליץ?
מהלך מחשבה מעניין ומקורי מבט מקורי על סוג מסויים מאוד של כתיבה-אפיטף. כאן לא ניתן להתעלם מן הכותרת בשיר המורבידי הזה. הזכרונות כמועמדים אל הקיר בדרך כלל אפיטף נכתב למי שכבר מת ואילו כאן הם בדרך לשם ולא אנשים אלא הזכרונות. דבר מעניין נוסף בשיר הזה שיש כאן מהלך מחשבה כדבר והיפוכו. הזכרונות מועדים לעינוי מן הסתם כשלב בדרך אל המוות המטאפורי, דהיינו לשכחה ומצד שני מכריזה הדוברת שהיא לא שכחה והאבסורד הזה יש לו כוח בשיר. את לא מאכזבת, שיר מקורי וכתוב יפה מאוד תודה וחג שמח אמילי מי המליץ?
נקמת החנונים כמו רבות מהיצירות של הדס, גם זו מביאה אותנו אל הקו הדק שבין הדמיון למציאות, ומשם אנחנו חוזרים מעט נסערים, מעט מבולבלים, ובעיקר פתוחים להקשיב לסיטואציות מהחיים, שלא ראינו קודם. מי המליץ?
יוצר מארח כנראה שהאתר לא "סובל" יצירות מהסוג הזה, ראו מה קרה לעמוד היצירה. זה טוב. שיתוף פעולה בין יוצרים. אמנם לא תקדים אך על אותו הדף... לי זה חדש. הלואי- ועוד. והיצירה עצמה...תענוג. מי המליץ?
אי של קירבה יצירה תמימה, יפה, פשוטה ונוגעת. מה שנפלא הוא שהתגובות הולידו יצירות בעלות ערך עצמי לא פחות מהשיר עצמו, והעצימו, 'בלי כוונה', את הדימויים החמוקים השיר. מן השיר הזה, כמו רבים של מתקרבת, אפשר ללמוד שיעורים מאלפים על כוחו של הדימוי. אל תפספסו. מי המליץ?
מרגש, "אנחנו יצורים מקווים - זה חזק מאיתנו" - שורה שמאגדת יתקווה ועצב ורחמים ואהבה במשפט אחד
[ליצירה]כתבת יפה
[ליצירה]תודה לך על המילים. הן הופיעו לי בדיוק בזמן
[ליצירה]!אהבתי ממש! קולח, רענן ומעניין
[ליצירה]היו ואחרי רגע כאילו לא היו מעולם. הוויה וזיכרון שמתקהים עם הזמן ולא נותר דבר מלבד הגעגוע.
חייה היום כאילו לא חיית אתמול וכאילו לא תספיק לחיות את המחר.
[ליצירה]כתיבה יפה.
[ליצירה]אהבנתי
[ליצירה]עליך לבטוח רק בהשגחה העליונה.
[ליצירה]מהמם
אולי קצת בור מבחינתי
על מזה?
[ליצירה]כל כך, כל כך טוב
[ליצירה]מרגש מאוד. שולח לך אנרגיות טובות וחיבוקים
[ליצירה]כל כך מתחבר לזה.
[ליצירה]יפה מאוד
[ליצירה]וואו! כיוונת ישר ללב. מדויק ומרגש. תודה רבה
[ליצירה]סתמי ת'פה שרית
[ליצירה]קטע נוגע.
[ליצירה]ובאיחור מה, אחרי כולם כנראה, גיליתי שהאתר חזר לפעול...
טוב להיות בבית :)
[ליצירה]ולא , גם אני לא מאמינה שאפשר לבנות משהו מהצלקות שיש לי
אי אפשר
[ליצירה]




