לא למורים בלבד רוצה להמליץ בחום על היוצר השקט הזה, שכותב במידה מדוייקת של חן, הומור, שנינות וציניות. לקרוא כדי לזכור איך גם אנחנו היינו פעם-פעמיים 'דביר', ואיך בקלות הופכים רבים ל'רב תנעמי'. מי המליץ?

כי אלול את התחושות הכל כך מוכרות, דמוסתנס כותב בשפה המיוחדת שלו, ובאלוליות פשוטה. מי המליץ?

אהבתי אהבתי . גם יש מיסתורין גם מיסטיקה גם אינפשר האותיות. . גם קצר ומקוצר. והמילה הראשונה גרמה לי להרהר ולבדוק במילון ..... מי המליץ?

דקויות יוצר לא מוכר, לא נצפה, לא מוגב. ועושה בשקט את מה שאחרים לא מעיזים לומר. מי המליץ?

שאלות שאין להם שיעור מחמם את הלב, מתוק מדבש, משמח כמגפיים בגשם מי המליץ?

נסתרות דרכי האמונה מדוע בחרתי ביצירה זו? מוטב שאשאל: מדוע בחרתי באמונה זו. כי זו אמונה שיש בה מן העקרות, לעיתים, שיש בה מליחות והמתנה, והבטה עין בעין בייסורים. ואמונה. אמונה שהתהום איננה פעורה, גם כשכבר נראה שאנו על סיפה. מי המליץ?

עוד כוסית בבקשה אז היכן אתחיל? בניתוח אופיו של המחבר או בניתוח מעמיק של השיר? לא ו-לא. השיר כתוב בצורה מפוזרת, לא מפוסק ומנוקד ונראה כי יצירה זו נכתבה לאחר שהמחבר הוקלט מדבר תוך כדי שינה (לאחר ששתה) או בזמן האירועים עצמם (תוך כדי ריקון הבקבוק לקיבתו של המחבר). אך חברים, זו יופיה של יצירה זו. חוסר הפיסוק והכתיבה הפשוטה מעבירים בדיוק את הרגשת המחבר שמצליח להעביר את התחושה של חוסר אונים המביא אדם לעשות מעשה ולפרוק את שאשר על ליבו. בקריאה חוזרת של היצירה מצאתי את סודה בשורותיה הראשונות "מותק תכירי זה ג'ק דניאלס כבר שמונה עשר שנה הוא כלוא עכשיו הוא יוצא לחופשי..." אולי בזאת הייתי צריך לפתוח. זה המפתח לשיר. שילוב ההוה והעבר המרים עם הטיפה המרה נותן לנו יצירה מורכבת אך פשוטה וזורמת כמו המשקה עצמו. לכן לא אעמיק בתוכן השיר ולא אתעמק באופיו של המשורר. אין זה שיר להיכנס לעומקם של דברים. הדברים צפים ועולים כמאמר הפתגם "אדם ניכר בכוסו! כיסו וכעסו". באשר לסוף, באופן אישי, הייתי ממליץ על "ג'וני גולד". לחיים. מי המליץ?

זה רק סיפור אנושי. פשוט ופגיע. עצוב ומהפנט. ונותן כמה נקודות למחשבה על ילדים, ועל איך שמגדלים אותם. מי המליץ?

קלאסה. להיכנס לשמלת טוויד וכובע בארט, להניח תפאורת אירופה של שנות ה-20, ולקרוא. מי המליץ?