אסקפיזם. תזכרו- גן העדן לא קיים, אבל אולי קיימת ארץ חדשה. (אני יודעת שלבחור יצירה של ילד גובל בשחיתות סטייל הליכוד של חלוקת ג'ובים למקורבים, אבל טוהר מידות מדומה זאת לא סיבה לפספס את היצירה הזאת. לפחות נמנעתי מניתוח אדם- חווה- וגן העדן כמוטיב חוזר ביצירות של ילד... ) מי המליץ?

ומה שתמיד בינהם, בין כל בני האדם תמיד. מי המליץ?

קטע זה מסווג כסיפורת ובחרתי בו כיוון שמלבד הדיאלוגים, שנראו לי פה ושם מאולצים במקצת, הוא מהווה סיפור קצר נאה, כתוב בגוף ראשון, ואפילו מתאים לדפוס באחד מעיתוני הנוער או הנשים. הסיפור אינו נשען על גרעין רעיוני, החומרים הדרמטיים קלילים, בית קברות, קברן, אהבה, חיזור עקיף, העלילה מהירה והתרת הסבך [denouement ] חביבה ומשעשעת. כדאי לציין שכתיבת פרוזה בגוף ראשון נראית קלה למתחילים אולם נחשבת לטכניקה קשה ומגבילה. מי המליץ?

שיר מעניין ועשיר נטשתי חיבוק קדרותך" -יען נטשת משהו יציב אך קודר עליתי לאדמת החיים -ו - המוות (הוא מופרד) -יען עלית למקום שבו משמשים קדרות ושמחה וחיים זה בזה. הקדרות כה היכתה בנושא השיר עד כי לא טרח לשלוח מבט אל הדוברת. ואולם -בבית השני מתגלה כי נשוא השיר הוא נאמן לאין ערוך, יציב קודר אך נאמן: "תעמוד לצד כסאי הריק " הוא לא ישוב לסדר היום: "לא תביט, לא תשמע, לא תשפוט". אזי הדוברת רואה כל זאת ומחליטה לשוב בחזרה. שם השיר -אביב, אולי קצת לא נראה במבט ראשון.אך לדעתי נראה כי הדוברת ביקשה קצת אביב לנפשה. אותו אביב השורר מעל פני האדמה. השיר מזכיר לי מעט את סיפורה של "אצבעונית" שאותה ניסו להשיא לחולד השוכן בעמקי האדמה, והיא סירבה לקבל את דין הקדרות השוררת מתחת לאדמה ולא השלימה עם ה"שידוך" הזה. מי המליץ?

רוח משלו שיר מלא רגש, עשוי טוב, כאילו קיבל מקצב משלו בצד מקצבה ותנועתה של הדוברת, הרוח מקבלת חיים משלה ושולחת מנגינות מרחוק, כמו בפלאפון אל עבר הצד השני... מומלץ בהחלט! מי המליץ?

*. ואומנם נאמרו הדברים אין ספור פעמים לפניה, ואולי באמת אין חדש תחת השמש, אבל השיר הזה, השלם באופן פשוט ומתוק, מקשר בין ההיסטוריה שלא תהיה, לבין זו החוזרת על עצמה כל הזמן, באופן שעוד לא נאמר. מי המליץ?

מזל טוב! ולא ממידת החנופה היא אלא שהשיר משקף את מפלס האלכוהול שיש אומרים שהנדבק בו חוץ ממסריח- גם הופך יצירתי. לכן היזהרו! ייתכן שתתיקלו ב- משחקי מילים, משפטים ארוכים, רחמים עצמיים ורצון בסימפטיה (או לחילופין חוסר סימפטיה). כל המציץ- הרויח (או נפגע) מי המליץ?

עוד כוסית בבקשה אז היכן אתחיל? בניתוח אופיו של המחבר או בניתוח מעמיק של השיר? לא ו-לא. השיר כתוב בצורה מפוזרת, לא מפוסק ומנוקד ונראה כי יצירה זו נכתבה לאחר שהמחבר הוקלט מדבר תוך כדי שינה (לאחר ששתה) או בזמן האירועים עצמם (תוך כדי ריקון הבקבוק לקיבתו של המחבר). אך חברים, זו יופיה של יצירה זו. חוסר הפיסוק והכתיבה הפשוטה מעבירים בדיוק את הרגשת המחבר שמצליח להעביר את התחושה של חוסר אונים המביא אדם לעשות מעשה ולפרוק את שאשר על ליבו. בקריאה חוזרת של היצירה מצאתי את סודה בשורותיה הראשונות "מותק תכירי זה ג'ק דניאלס כבר שמונה עשר שנה הוא כלוא עכשיו הוא יוצא לחופשי..." אולי בזאת הייתי צריך לפתוח. זה המפתח לשיר. שילוב ההוה והעבר המרים עם הטיפה המרה נותן לנו יצירה מורכבת אך פשוטה וזורמת כמו המשקה עצמו. לכן לא אעמיק בתוכן השיר ולא אתעמק באופיו של המשורר. אין זה שיר להיכנס לעומקם של דברים. הדברים צפים ועולים כמאמר הפתגם "אדם ניכר בכוסו! כיסו וכעסו". באשר לסוף, באופן אישי, הייתי ממליץ על "ג'וני גולד". לחיים. מי המליץ?

הלוואי באיזה עדינות רבקה כותבת את הפחדים של כל אחד משניים. באיזו עדינות נרקמים בשיר הזה נגיעות בגוף ובנפש, ותפילות של הנפש והגוף. אומנם רבקה הומלצה כאן בעבר, אבל זאת הזדמנות להזכר, להרשם לסוכן אישי, ולקוות שתחזור עם עוד. מי המליץ?