את השיר שאני אוהב כבר לא משדרים. סומסום לוקחת סיפור מוכר לחובבי המיתולוגיה ומנגנת בו פלאים. מי המליץ?
שני בודדים לזוג. קרוב לוודאי אחד השירים היותר טובים שקראתם. לקרוא, לנשום עמוק, וללכת לקרוא את כל שאר הזמיר. מי המליץ?
בגלל הצורניות ועוד רגש עז כעקת לב, רגש חם ואוהב, רגש נוסק עד גבהים הוי כמה שזה מפחיד ומדהים מי המליץ?
ליום הזכרון קשה לכתוב על אבל ועל אבדן בעדינות הנדרשת, שלא נדחפת לדמעות ולכאבים מדממים. כי כל מי שמכיר שכול (ולצערנו, רובנו מכירים) יודע שהאבל לא מסתיים כשמתייבשות הדמעות, אלא הוא חווייה מתמשכת, חווייה של חיים עם חוסר. השיר הזה, של אהוד בן פורת, מרטיט אותי כל פעם מחדש, כי אני מרגיש שהוא מציב לצידי, ברגישות העדינה שרק קומץ מילים מדויקות להפליא מסוגל לרקום, את התהום הפעורה שמשאיר האבדן, והיא עומדת לידי, מביטה בחומרה, שותקת וממאנת להנחם על בניה. מי המליץ?
שימותו הציפורים העיקר הפלסטיק יצירה זו יפה ולעניין ומעוררת בלב כל קורא את מחשבותיו הוא. בתקופתנו בה עוקרים עצים תמימים, בתקופתנו בה הקרחונים נמסים, גם בעלי החיים סובלים. והנה יצירה מקסימה על עצי דקל הסרק שמובאים ממקומות רחוקי ופרי אינם נושאים - חס וחלילא שלא יטנפו את המרצפות ולא יכבירו עבודה על הפועלים. כורתים את הישנים הפוריים ושותלים את החדשים העקרים. ומלבד העובדה שישן מפני חדש אל תוציא, זה מעורר בי הרהורים על עולם נגוז חולף ונעלם. ובנוסף לכך יש כאן "התכתבות" עם רחל המשוררת. "אלוזיה" כמדומני קוראים לזה ... יצירה יפה, קצרה ולעניין וגם מוגשת היטב מבחינה ויזואלית וכפי שאני אוהבת ללא רווח כפול בין השורות כך שיש לה נוכחות למרות שאינה מנוקדת. שבת שלום. מי המליץ?
בציר 2003 בחרתי את היצירה הזאת כי לא יכולתי להתאפק מהמשחק מילים המטופש. אבל כל יצירה אחרת של יאיר מעבירה את העניין- ראיה אחרת, עברית אחרת, ושירים מופלאים. מי המליץ?
לא רק כרובי צריך הרבה רקע כדי להבין את השיר הזה, ודווקא הקודים והמשמעויות סותרות את תוכנו וכותרתו. לא רק כרובי, הרבה יותר מזה. מי המליץ?
ג'אם סשן פתוח אם לא בשביל השיר אז בשביל השירשור. מי המליץ?
יש משהו בשירים שלך שצריך לקרוא אותם יותר מפעם אחת. קריאה חטופה מטעה. (מה שבדרך כלל קורה בשירים השרים עומק) לכן, ממליצה לקרוא שנית את מה שלגוד כבר פרט בתגובתו כה יפה ואני מצטרפת וחוסכת ממני הרחבה:) ושוב, ברוך השב ערב טוב אמילי מי המליץ?
לעוף נגד כיוון הגעגועים הערב יום הולדת לצורה (בת ארבע, הילדה). אז צריך להמליץ על שיר שמדבר על המתח המופלא הזה, בין ערגה להתכנסות, שממנו אנו צומחים כיוצרים, כאוהבים, כאנשים- במעגל אינסופי של אורות וצללים ומה שביניהם. ובהזדמנות הזו גם להריע לערוגה היקרה, על כל מה שהיא נותנת לאתר. אוהבים אותך. מי המליץ?
מרגש, "אנחנו יצורים מקווים - זה חזק מאיתנו" - שורה שמאגדת יתקווה ועצב ורחמים ואהבה במשפט אחד
[ליצירה]כתבת יפה
[ליצירה]תודה לך על המילים. הן הופיעו לי בדיוק בזמן
[ליצירה]!אהבתי ממש! קולח, רענן ומעניין
[ליצירה]היו ואחרי רגע כאילו לא היו מעולם. הוויה וזיכרון שמתקהים עם הזמן ולא נותר דבר מלבד הגעגוע.
חייה היום כאילו לא חיית אתמול וכאילו לא תספיק לחיות את המחר.
[ליצירה]כתיבה יפה.
[ליצירה]אהבנתי
[ליצירה]עליך לבטוח רק בהשגחה העליונה.
[ליצירה]מהמם
אולי קצת בור מבחינתי
על מזה?
[ליצירה]כל כך, כל כך טוב
[ליצירה]מרגש מאוד. שולח לך אנרגיות טובות וחיבוקים
[ליצירה]כל כך מתחבר לזה.
[ליצירה]יפה מאוד
[ליצירה]וואו! כיוונת ישר ללב. מדויק ומרגש. תודה רבה
[ליצירה]סתמי ת'פה שרית
[ליצירה]קטע נוגע.
[ליצירה]ובאיחור מה, אחרי כולם כנראה, גיליתי שהאתר חזר לפעול...
טוב להיות בבית :)
[ליצירה]ולא , גם אני לא מאמינה שאפשר לבנות משהו מהצלקות שיש לי
אי אפשר
[ליצירה]




