כחול עמוק סיפור פשוט. בלי רמזים מטרימים, בלי פזמון חוזר, בלי רושם. חד וחם ונושם, כמו המציאות בעצמה. ותרוצו לקרוא את שאר היצירות של אורה. בעצם, למה אני אומר? כשתסיימו את הסיפור תעשו זאת ממילא. מי המליץ?

לטובת הצעירים - מהקלאסיקה של זקני צורה רבקה כותבת בסגנון עמוק וייחודי. ביצירותיה היא מתכתבת עם הרמב"ם, עם רבי נחמן, ועם עצמה. מומלץ לקרוא גם את "החלל הפנוי", "האמת הנסתרת", ובכלל. מי המליץ?

רגישות הרגישות לדברים הקטנים- לא נמצאת אצל כולם. לכתוב על זה שיר, לצייר ציור, לזרוק משפט. לפעמים גם אפשר לפגוע. כשהרגישות מתהלכת לה במגפיים ברכבת התחתית- הדברים הקטנים מקבלים משמעות. יופי של שיר. מי המליץ?

רוח משלו שיר מלא רגש, עשוי טוב, כאילו קיבל מקצב משלו בצד מקצבה ותנועתה של הדוברת, הרוח מקבלת חיים משלה ושולחת מנגינות מרחוק, כמו בפלאפון אל עבר הצד השני... מומלץ בהחלט! מי המליץ?

קלאסה. להיכנס לשמלת טוויד וכובע בארט, להניח תפאורת אירופה של שנות ה-20, ולקרוא. מי המליץ?

העצב אין לו סוף. וגם אין כללים ברורים איך לכתוב אותו, מתי לגלות, מתי להסתיר, מתי לשתוק ולהכיל. עולמות שבורים כותבת אותו מתוך גילוי והסתר, מותירה אותך שותק ומכיל. מי המליץ?

לזכרם וטוב שישנם בינינו כאלה שיודעים לבטא את הכאב. מי המליץ?

שיר עשיר הניתוח שלי הפעם יתמקד בשיר מעניין זה את- השיר נפתח בך ומסתיים ב- אני. ממך אלי הדרך היא ארוכה ועוברת בים של אי ודאות בו ישנן מראות ומראה יכולה לשקר- פעם הדמות שלה ופעם הדמות שלך. יש כאן מערבולת זהות ואי אפשר לדעת מי הוא האמיתי ומי הוא השקרי וזה אינסופי, פשוט אינסופי. ובסוף כל ים האי ודאות יש אי אחד של משען ויציבות. -הדובר. והאי הוא שקט בים של מהומה והוא מרתק כי אינו משעמם לרגע. כי זהו הדובר. מי המליץ?

סליחה, אדוני, סליחה זה הקטע של ילד שהכי מרגש אותי. הוא לוקח יחס שקשה להבין אותו, ומציג אותו כסיטואציה יומיומית. המשפטים כאן דו-משמעיים באופן עדין, כזה שלא מונע מהסיטואציה עצמה להיות אמינה ונוגעת ללב. לא פשוט, לעלות. מי המליץ?