שתי אחיות המייצגות חתך של עם. בגלות ובארץ אהבתי מאוד את דקויות התאור שיש בהם נופך הסטורי ונוסטלגי מזווית ייחודית ומקורית המתרכזת במקום אחד בעיסוק שכבר חלף מן העולם, וכל-כך מקרב את הקורא/ת לאווירה של פעם. וכל זאת מנקודת ראות של ילדה המלווה את קורותיהם. מי המליץ?

לרענן את המאגר. כי כולנו מחפשים את הכנפיים, עומדים מעל תהומות, אפשר לקרוא ולבכות. מי המליץ?

שינוי כותרת ואפילו שבתחילת הקיץ הננו, צצים ועולים זכרונות החורף הקר חמים. מי זו היוצרת העבריה, איני יודע אך יכולתה להעביר תחושות ומסרים בשיר קצר וקולע עושה לי את החשק חשק לייחדו. מי המליץ?

מחווה לשבת שעברה, אבל זו רק הזדמנות להמליץ על יצירה עם קצב מופלא, ורפרנס מופרע. מי המליץ?

ממוקד, תמציתי ורווי פילוסופיה כשאני קוראת שנית את השיר אני מבחינה במשחק בין שקיפות לבין הַכְוָנָה לאי-מודע, לעיוורון- ועל שני אלה מנצח התעתוע. האם באמת הפרטים סביבנו שקופים לנו? והאם היכולת ניתנת לנו לכוון אותם? הניגוד בין הדיוק של הזווית, לכאורה (והשבירה על דו-משמעותה) לבין התעתוע המונח בבסיסו -מעלה אירוניה על ראיית האדם את הדברים ועל שליטתו בנעשה סביבו. שיר בעל מעוף. תודה אמילי מי המליץ?

מערבולות שקטות שיר זה מהמשובחים בשיריו. "אל תבכי עכשיו, אל תבכי..." מתערב עם "..סער הים מאוד..לא רצה איש בקרבתו" ונגמר ב "אוצרות הימים..שהילדים אספו בידיים בוכיות". כמה רגש יש בשיר הזה. כעס, עצב, געגוע, רכות. בעיקר רכות. במחשבה ראשונה, לא הייתי בוחר להרגיע אישה בוכיה בתיאורים של ים סוער וכועס אך משום מה ארז ליטמן בשירו מצליח לעשות זאת- וכל כך יפה. בפעם הבאה שתסכיתו לקול קונכיה אולי תזכרו בשיר זה. מי המליץ?

ומה שתמיד בינהם, בין כל בני האדם תמיד. מי המליץ?

שבעים פנים לצורה המציץ בקטגוריה "תורה ומדע" יגלה עשרות מאמרים של אורן סעיד המנסים לשלב בין שני הנושאים. המאמרים מסודרים לפי פרשת השבוע ומתייחסים בכל פרשה לנושא הקשור אליה. במאמר מעניין זה (הקשור לפרשת שמיני, עמכם הסליחה על האנכרוניזם של המלצתי) נעשה נסיון להסביר את סיווג השפן והארנבת כמעלי גרה. למתקדמים, יש קישורים מעולים בנושא בתגובות למאמר - הראשון הוא קונטרס של "דעת-אמת", והשני הוא קונטרס תגובה של "בית-דין". מי המליץ?

אחד בעקבות שמונה באופן מסורתי צורה מתברכת בשירים-בעקבות-חגים, והנה גם חג החנוכה לא יצא נפסד וזכה בשיר מצויין בעקבותיו. ואולי זה נשמע קצת טכנוקרטי, אבל אהבתי את השיר בעיקר בגלל היחס הגבוה של מחשבה פר מילה. (כן כן, וגם מה שהוא גורם להרגיש, וכיו"ב). מי המליץ?