דמיון ויכולת התבוננות מרתקים בכתיבה שובת לב שבוע טוב אמילי מי המליץ?

מרגש, אמיתי, כואב. רסיס מעמת את הזכרון שבטקסים עם הזכרון האמיתי והחי, קשה שלא להזדעזע מהאמת שבשיר הזה.נוקב, במובן המלא של המילה. מי המליץ?

מהבויידעם "כי לא סר חינה" (משינה) מי המליץ?

מותר האדם מהמחשב? אני חייב להתוודות: כבר המון זמן אני רוצה להמליץ על היצירה הזו, אבל התקשיתי להסביר למה אני כל-כך אוהב אותה. יכול להיות שאני מייחס לה משמעות פילוסופית מוגזמת. בכל אופן, להבנתי היצירה הזו היא תקבולת נרדפת: חלקה הראשון הוא האינטרפרטציה של המחשב לחלקה השני. החלק הראשון, של המחשב, מאוד אחיד, מסודר, נקי. החלק של האדם הוא מעורפל, מתוסכל, רגשי. האדם נע בין פסגות לתהומות: יש שהוא מרגיש התרוממות רוח שמגביהה אותו מעל החומר, ויש שרוחו נשפלת, והוא מרגיש שאולי בעצם עדיף להיות מחשב. תק, תק-תק. מי המליץ?

דברים מצד עצמם על הפער בין דימיון למציאות, ובין חלום - לערות - לחלום באספמיה. הליכה מסוף העולם ועד סופו וחזרה הביתה. זמיר מצמצם בכישרון הוויה אנושית - לשיר רגיש ומלא חן. מי המליץ?

שיר פשוט וכנה, שמנסה לענות על שאלה שמרחפת סביבנו בכל השבוע הזה- מיום השואה ועד יום הזכרון. ובכלל. מי המליץ?

שתהיי לי המילים, בגלל השתיקה שכל המילים לא יוכלו לה. ושוב, התפרעות על הרפרנס. מי המליץ?

נסתרות דרכי האמונה מדוע בחרתי ביצירה זו? מוטב שאשאל: מדוע בחרתי באמונה זו. כי זו אמונה שיש בה מן העקרות, לעיתים, שיש בה מליחות והמתנה, והבטה עין בעין בייסורים. ואמונה. אמונה שהתהום איננה פעורה, גם כשכבר נראה שאנו על סיפה. מי המליץ?

בציר טוב בארץ ספרד, בתקופה שהיום נהוג לכנות "תור הזהב", קמה תנועת משוררים שהתמחתה בשירים מליציים על אודות 'דם ענבים', ושאר הסצנה. כזרם יין עדנים ניגר כל אחד תרם מעט מאורו לטובת המאור הגדול. וכך, תוך שירשור שירי יי"ש, נוצר מאליו פולקלור מענג של פיוטים מבושמים - פיכחים. אנו מתכבדים ללגום כאן לראשונה מהמשך המחרוזת בגירסתה המודרנית, שנונה וקולחת ומשתבחת מקריאה לקריאה. מי המליץ?