הלוואי באיזה עדינות רבקה כותבת את הפחדים של כל אחד משניים. באיזו עדינות נרקמים בשיר הזה נגיעות בגוף ובנפש, ותפילות של הנפש והגוף. אומנם רבקה הומלצה כאן בעבר, אבל זאת הזדמנות להזכר, להרשם לסוכן אישי, ולקוות שתחזור עם עוד. מי המליץ?

זה מה שקורה. אחרי שפיטרו אותו מהערוץ הראשון. תחייכו או תבכו את גורלו. מי המליץ?

התחכום המגדלי שיר מתוחכם שדומה כי בנוי משני רבדים של מגדלים: השיר כולו נבנה תוך כדי עליה, ובשל כך כל שורה בנויה מרובד מילה ועוד מילה בודדת שיוצרות את הטור הדומה למן מגדל בבל שכזה המנסה להגיע עד השמיים, אך בשונה מאותו מגדל בבל שנבנה על מנת להתריס כנגד ריבונו של עולם, הרי שמגדלך הוא מגדל רוחני של תפילות המעז אל פתחו של היושב במרומים בבקשה ובתחינה. בסופו של השיר כך נדמה, חוזרת התפילה אל הלב, משל היה זה מגדל פנימי נוסף בצד המגדל ,רובד של מגדל סמוי אשר נתגלה רק כעת לקראת סיומו של השיר וזאת על מנת לזכך אותו בין הלב והנשמה. מי המליץ?

אחח.. כל כך מעט מילים, כל כך הרבה נאמר.. איזה כיף זה כשכותב איכותי יודע לומר את דברו in not so many words, דברים שאנו, הקוראים הפשוטים קוראים וישר מזדהים, ישר יודעים שאלה דברים נכוחים ואמיתיים, דברים היוצאים מן הלב והנכנסים אל הלב. לכל אחד מאיתנו יש, כמובן, את אותה החבילה, ומי שאומר שאין לו, אז או שהוא חי בהכחשה, או שהוא מת. איזה כיף זה שמגיע יוצר חדש שמצליח על ההתחלה לכבוש את קוראיו, ולתת להם את ההרגשה, שלו הם היו הכותבים, אותן המילים ממש היו יוצאות תחת מקלדתם. בתקווה לקרוא עוד מיצירותיך, יואליקו, וברוך הבא בצל קורתנו. מי המליץ?

הדילמה, המרד,הקונפליקט הדילמה של הנער המתלבט בין כיבוד אב ואם למרדות במלוא עצמתה, הבחור מורד בהוריו, עומד מולם עם בת זוג שעומדת בניגוד לכל מה שחינכו את הנער.ופונה להם עורף יחד עם הצד החדש שבו מצא בן ברית. מי המליץ?

לקחת את הצחוק ברצינות ההפניה היא ליצירה פולינדרומית ספציפית, אבל אתם מוזמנים לפנק את עצמכם בקפיצה לדף יוצר מלא במשחקי מילים שוחקות. מי המליץ?

נשביתי בכתיבה הזאת. ומי הוא זה הדוהר? אמונה? חזון? חלומות? ערגה? כה יפה ומקורי מי המליץ?

שימותו הציפורים העיקר הפלסטיק יצירה זו יפה ולעניין ומעוררת בלב כל קורא את מחשבותיו הוא. בתקופתנו בה עוקרים עצים תמימים, בתקופתנו בה הקרחונים נמסים, גם בעלי החיים סובלים. והנה יצירה מקסימה על עצי דקל הסרק שמובאים ממקומות רחוקי ופרי אינם נושאים - חס וחלילא שלא יטנפו את המרצפות ולא יכבירו עבודה על הפועלים. כורתים את הישנים הפוריים ושותלים את החדשים העקרים. ומלבד העובדה שישן מפני חדש אל תוציא, זה מעורר בי הרהורים על עולם נגוז חולף ונעלם. ובנוסף לכך יש כאן "התכתבות" עם רחל המשוררת. "אלוזיה" כמדומני קוראים לזה ... יצירה יפה, קצרה ולעניין וגם מוגשת היטב מבחינה ויזואלית וכפי שאני אוהבת ללא רווח כפול בין השורות כך שיש לה נוכחות למרות שאינה מנוקדת. שבת שלום. מי המליץ?

לדעת להעריך את הרגע ואת קסמה של יצירה, תרתיי. רחב לבי, גם אני, תודה. מי המליץ?