ולו רק ולו רק בגלל הבית האחרון. מי המליץ?

בגלל החיוך משעשע, פשוט. בעברי הייתי גרה בשכנות עם אחינו אלה, ואני חבה להם הרבה רגעים מחוייכים. המלצה זו מתייחסת גם ליוצרת עצמה, כותבת מלאת חן וקסם. מי המליץ?

אי של קירבה יצירה תמימה, יפה, פשוטה ונוגעת. מה שנפלא הוא שהתגובות הולידו יצירות בעלות ערך עצמי לא פחות מהשיר עצמו, והעצימו, 'בלי כוונה', את הדימויים החמוקים השיר. מן השיר הזה, כמו רבים של מתקרבת, אפשר ללמוד שיעורים מאלפים על כוחו של הדימוי. אל תפספסו. מי המליץ?

משוואה עם נעלמים בגלל הנגיעה האישית. תערובת של עבר הווה עתיד מתחברים (!) לשיר קצר ונכון. כזו היא נפשו של יוצר. הדברים הקטנים שמעוררים בפנים דברים גדולים. מי המליץ?

אסקפיזם. תזכרו- גן העדן לא קיים, אבל אולי קיימת ארץ חדשה. (אני יודעת שלבחור יצירה של ילד גובל בשחיתות סטייל הליכוד של חלוקת ג'ובים למקורבים, אבל טוהר מידות מדומה זאת לא סיבה לפספס את היצירה הזאת. לפחות נמנעתי מניתוח אדם- חווה- וגן העדן כמוטיב חוזר ביצירות של ילד... ) מי המליץ?

והפעם: בשילוב שיר תמונה. על אף ה"מרחק" שאני תופס מתופעות צילומיות מהסוג הנ"ל, השיר הבא אחריו לכד את תשומת ליבי. וכל כך מתאים. הימים הנוראים. הקרח שבפנים- לפחות עד לפעם הבאה. מי המליץ?

כי מזמן כבר לא המליצו פה על יצירה של אדם צחי הסיפור הזה בוודאי מוכר לרבים, ובצדק. הכתיבה של אדם מוקפדת לעילא. צריך הרבה רגישות כדי להעביר ביקורת, להצחיק, לעורר מחשבה ואפילו ליצור מתח, וכל זה בסיפור קצר אחד. מי המליץ?

כי נחמד להיזכר... סוד הגן הנעלם, מן הסתם קראתם. מי המליץ?

כי זו שירה והייתי שוקלת לצרף שיר זה לקודם שהגבתי משלך. אמילי מי המליץ?