דברים מצד עצמם על הפער בין דימיון למציאות, ובין חלום - לערות - לחלום באספמיה. הליכה מסוף העולם ועד סופו וחזרה הביתה. זמיר מצמצם בכישרון הוויה אנושית - לשיר רגיש ומלא חן. מי המליץ?

לכבוד יום הזכרון. ליוצרים החדשים, ולאלו שכבר שכחו.מילים נפלאות מתהום הנשייה. יום הזכרון תשס"ו. מי המליץ?

כחול עמוק סיפור פשוט. בלי רמזים מטרימים, בלי פזמון חוזר, בלי רושם. חד וחם ונושם, כמו המציאות בעצמה. ותרוצו לקרוא את שאר היצירות של אורה. בעצם, למה אני אומר? כשתסיימו את הסיפור תעשו זאת ממילא. מי המליץ?

חי צומח ודומם שיר מעולה ובנוי בתחכום רב, מהדומם דרך הצומח אל החי ילדת מדבר או ילדת טבע ? מי המליץ?

כי זה קורה. תמיד קורה. ובמשפטחדימים לעיתים רחוקות מצליחים לעשות כזה "אאוץ'". מי המליץ?

הבעה מרגשת כל גופי חסום לפניך כי הוא שרוי באתמול, האתמול הוא רגע נצחי ויש בו דממה ויש בו יותר מאשר אין בו מי המליץ?

ליריקה משובחת קצר וקולע, מכל הזכרונות דווקא נשארה השתיקה, שיר חרוז ומשובח מי המליץ?

זעקה שקיטה כשקראתי בראשונה נמלא ראשי שקט. עברה שנייה וזה התחיל. הקולות, אם במילים אם בין השורות יצאו מכל פתחיי. "השתמשו בשיר כשופר. העירו ליבות האנשים לחשבון נפשם, תזעקו את אשר על לבכם ודרך כך, ההזדככות, התשובה". קריאה, תקיעה, תמיהה, קריאה, כתיבה גדולה. מי המליץ?

יוצר מהמועדפים עלי באתר ודווקא את היצירה המעט נונסנסית הזאת בחרתי. אבל הכל אצלו מומלץ בעיני. ולמה זה? כי זה לא נונסנס רגיל. זה נונסנס סטייל סיפורי עליסה בארץ הפלאות. זה משהו מתוק וילדי ומזכיר נשכחות... אני אוהבת. ממש. והרגישות... נפלא. מי המליץ?