שיר עשיר שיר מגוון ועשיר בתיאורים ומוטיבים ספרותיים! הנפשה והאנשה של כוחות הטבע, הענקת חיים מלאים לכל אחת מיישויות הטבע המתפרצות, למן גוש הסלע ועד הרוח השורקת מי המליץ?

מדויק. כמה שהוא פשוט, ככה הוא מוכר, מדוייק. פשוט זה. לא? אל תגידו שאתם לא מכירים. מי המליץ?

אקספרסיביות עדינה שחודרת מתחת לעור בשקט בשקט; צבעים משלימים שיוצרים אוירה ייחודית; משחקי אור וצל שמקנים אפקט דרמטי. פשוט קשה להפסיק לבהות בציור המהפנט הזה. מי המליץ?

מהבויעדם במסגרת העלאת שירים ישנים הנה אחד שנוגע. פשוט, לא מתוחכם אך נכון נכון. מי המליץ?

כשמגיע אז מגיע. אחוז היצירות החזותיות קטן מאד באתר. קטן אף יותר אחוז החזותיות המומלצות. אבל זו בהחלט מרשימה ומיוחדת - ונימוקים מפורטים לבחירה ביצירה הזו יימצאו בתגובות. מי המליץ?

הלוואי באיזה עדינות רבקה כותבת את הפחדים של כל אחד משניים. באיזו עדינות נרקמים בשיר הזה נגיעות בגוף ובנפש, ותפילות של הנפש והגוף. אומנם רבקה הומלצה כאן בעבר, אבל זאת הזדמנות להזכר, להרשם לסוכן אישי, ולקוות שתחזור עם עוד. מי המליץ?

ליום הזכרון קשה לכתוב על אבל ועל אבדן בעדינות הנדרשת, שלא נדחפת לדמעות ולכאבים מדממים. כי כל מי שמכיר שכול (ולצערנו, רובנו מכירים) יודע שהאבל לא מסתיים כשמתייבשות הדמעות, אלא הוא חווייה מתמשכת, חווייה של חיים עם חוסר. השיר הזה, של אהוד בן פורת, מרטיט אותי כל פעם מחדש, כי אני מרגיש שהוא מציב לצידי, ברגישות העדינה שרק קומץ מילים מדויקות להפליא מסוגל לרקום, את התהום הפעורה שמשאיר האבדן, והיא עומדת לידי, מביטה בחומרה, שותקת וממאנת להנחם על בניה. מי המליץ?

שני בודדים לזוג. קרוב לוודאי אחד השירים היותר טובים שקראתם. לקרוא, לנשום עמוק, וללכת לקרוא את כל שאר הזמיר. מי המליץ?

עוד כוסית בבקשה אז היכן אתחיל? בניתוח אופיו של המחבר או בניתוח מעמיק של השיר? לא ו-לא. השיר כתוב בצורה מפוזרת, לא מפוסק ומנוקד ונראה כי יצירה זו נכתבה לאחר שהמחבר הוקלט מדבר תוך כדי שינה (לאחר ששתה) או בזמן האירועים עצמם (תוך כדי ריקון הבקבוק לקיבתו של המחבר). אך חברים, זו יופיה של יצירה זו. חוסר הפיסוק והכתיבה הפשוטה מעבירים בדיוק את הרגשת המחבר שמצליח להעביר את התחושה של חוסר אונים המביא אדם לעשות מעשה ולפרוק את שאשר על ליבו. בקריאה חוזרת של היצירה מצאתי את סודה בשורותיה הראשונות "מותק תכירי זה ג'ק דניאלס כבר שמונה עשר שנה הוא כלוא עכשיו הוא יוצא לחופשי..." אולי בזאת הייתי צריך לפתוח. זה המפתח לשיר. שילוב ההוה והעבר המרים עם הטיפה המרה נותן לנו יצירה מורכבת אך פשוטה וזורמת כמו המשקה עצמו. לכן לא אעמיק בתוכן השיר ולא אתעמק באופיו של המשורר. אין זה שיר להיכנס לעומקם של דברים. הדברים צפים ועולים כמאמר הפתגם "אדם ניכר בכוסו! כיסו וכעסו". באשר לסוף, באופן אישי, הייתי ממליץ על "ג'וני גולד". לחיים. מי המליץ?