הבעה מרגשת כל גופי חסום לפניך כי הוא שרוי באתמול, האתמול הוא רגע נצחי ויש בו דממה ויש בו יותר מאשר אין בו מי המליץ?

מתיקות ממתיקה הו צופית יקרה, כמה זמן נעדרת מחלוננו. קראו נא את מתיקות הדבש ונופת הצוף שכה חסר לי בזמנים האחרונים. לו הייתי פרח... מי המליץ?

זה לא קורה הרבה שאני קורא שיר טוב לאחרונה- כל השירים מצטיירים כאחד שמנסה לערוג לשני. אבל כאן- אפילו שהרגש מתרחב על גבי יריעות מיותרות ודי היה בכמה מילי-ם פחות... זה קרה. מי המליץ?

אולי ניחר... אכן גרונך ניכר אשרי האיש הרגיש שכך מרגיש וכך חובק תחושה ולעומקה. (נקרא לי כהמשך לשירך הקודם שקראתי.) שבוע טוב ולחג שמח אמילי מי המליץ?

זה לא כל כך פשוט, איך שהסיטואציה הכי תמימה מקפלת בתוכה עוד כל כך הרבה. וכנפ"ש מעבירה גם את המתיקות וגם את האימה. מי המליץ?

אי שם, ממזמן, הגיח לו השיר הזה וקנה לו מקום בליבי שיר מזמור לאותם האנשים הקטנים, הלכאורה לא חשובים, אלה שאיש לא רואה, אלה שקיומם, או אי קיומם, לא משנה בכהוא-זה את חיינו. אלה שרואים את העולם מתקיים, רואים את האנשים שחיים בו, את אבק הכוכבים שהם מייצרים, את הרושם שהם משאירים אחריהם, אבל נותרים מאחור ומנסים, אולי, לאסוף את שאריות אבק. אולי כדי להרגיש חיים גם. מי המליץ?

היצירה. קראו זאת שוב ושוב. הרגש. אל תפחדו כשיהלום לבכם. געו בזה. ליטוף ממושך וברוֹך. המילים. אין לי מילים נוספות. מי המליץ?

יש משהו בשירים שלך שצריך לקרוא אותם יותר מפעם אחת. קריאה חטופה מטעה. (מה שבדרך כלל קורה בשירים השרים עומק) לכן, ממליצה לקרוא שנית את מה שלגוד כבר פרט בתגובתו כה יפה ואני מצטרפת וחוסכת ממני הרחבה:) ושוב, ברוך השב ערב טוב אמילי מי המליץ?

עוד *. אחד בהמשך להמלצה המעולה של צופיה - יש כאן לא מעט יצירות המתהדרות בשם *., ויתכן שכותרת כזו היא סממן איכות; לפעמים היצירה כל-כך מושלמת, שכותרת יכולה רק להרוס. זה גם המצב כאן. האמת שבמקרה הזה, גם המלצה יכולה רק להרוס. אז אני מצטער. פשוט, לקרוא. עדיף יותר מפעם אחת. מי המליץ?