אי שם, ממזמן, הגיח לו השיר הזה וקנה לו מקום בליבי שיר מזמור לאותם האנשים הקטנים, הלכאורה לא חשובים, אלה שאיש לא רואה, אלה שקיומם, או אי קיומם, לא משנה בכהוא-זה את חיינו. אלה שרואים את העולם מתקיים, רואים את האנשים שחיים בו, את אבק הכוכבים שהם מייצרים, את הרושם שהם משאירים אחריהם, אבל נותרים מאחור ומנסים, אולי, לאסוף את שאריות אבק. אולי כדי להרגיש חיים גם. מי המליץ?

האמביוולנטיות, האמביוולנטיות אשר בקיום היהודי ביטאת כה בעוצמה ובכתיבה מעניינת ושיר כזה, ראוי לקריאה חוזרת. שב"ש אמילי מי המליץ?

לפזר את מסך הערפל היה צריך לא מעט גאווה לכתוב, ואומץ לפרסם את השיר הזה כאן (ובכלל, את מכלול היצירות המובאות). גם אם מבחינה 'שירית' השיר הזה לא מושלם, הוא מוצלח מאד בעיני, ולו רק בגלל הכנות העומדת בבסיסו, ורוח החיים הרבה הנושבת ממנו. מי המליץ?

עוד *. אחד בהמשך להמלצה המעולה של צופיה - יש כאן לא מעט יצירות המתהדרות בשם *., ויתכן שכותרת כזו היא סממן איכות; לפעמים היצירה כל-כך מושלמת, שכותרת יכולה רק להרוס. זה גם המצב כאן. האמת שבמקרה הזה, גם המלצה יכולה רק להרוס. אז אני מצטער. פשוט, לקרוא. עדיף יותר מפעם אחת. מי המליץ?

עוד אחת מנפלאותיה רבות הדרכים. אך היא- מיוחדת. מקסים. מקסים. מי המליץ?

עקירה "עקירה" - רשימה א-פוליטית. מי המליץ?

*. ואומנם נאמרו הדברים אין ספור פעמים לפניה, ואולי באמת אין חדש תחת השמש, אבל השיר הזה, השלם באופן פשוט ומתוק, מקשר בין ההיסטוריה שלא תהיה, לבין זו החוזרת על עצמה כל הזמן, באופן שעוד לא נאמר. מי המליץ?

מהפכים. האם זה מפליא שדווקא בפורים מגלים את האמת במקומות בהם לא ציפינו לה? כנראה שלא. אבל התהליך, התהליך... מי המליץ?

מיקרוקוסמוס בעולם בו קודש וחול משמשים בערבוביא, משתקפת ב"שניים אוחזין" הדילמה האנושית כבעין מיקרוסקופ רגיש במיוחד - קריעות המתלבטת בין לחנים למלל, תלויה בין שמיים וארץ. אולי גולת הכותרת בשיר היא הפקעת 'שניים אוחזין' מההקשר התלמודי - משפטי שלו, לטובת לב העניין - ליבה של תאיר ארץ. שיר כמו דימדומי שבת. מי המליץ?