ריח של כאב הרבה פעמים, כשמנסים לתאר תחושה, גולשים לבנאליה. המילים פשוט לא מכילות מספיק. במקרים כאלה מנסים לתאר דברים מסביב- מראות, רגעים שנגעו ללב בלי ממש להבין למה, צלילים, ריח. ומתוך המכלול עולה התחושה, בהירה וברורה, גם למי שלא חש אותה בפירוש, אלא רק צל או דמיון שלה. כזה הוא הקטע הזה. מי המליץ?

"אם בלוז היה יין" בגלל עושר עולמות הדימויים, בגלל הקצב, בגלל ההעזה, בגלל שירים כאלה אני כאן. (ואם בלוז היה יין אבנר שטראוס היה כל הזמן שיכור). מי המליץ?

סליחות המבואר כי זו חוויה אותנטית, כי אנו עומדים לקראת יום הכיפורים... תקראו ורחב לבבכם. פ"ו מי המליץ?

מלוח הרגשתי וראיתי את התמונה. יש פה המון גלום. לכן אהבתי. נמשיך לעקוב... מי המליץ?

איך יודעים שבא אביב? כשילד רוקח את כל היסודות של הזמן לשיר אחד, מאיר בתכונתו. יפה יפה. מי המליץ?

שימותו הציפורים העיקר הפלסטיק יצירה זו יפה ולעניין ומעוררת בלב כל קורא את מחשבותיו הוא. בתקופתנו בה עוקרים עצים תמימים, בתקופתנו בה הקרחונים נמסים, גם בעלי החיים סובלים. והנה יצירה מקסימה על עצי דקל הסרק שמובאים ממקומות רחוקי ופרי אינם נושאים - חס וחלילא שלא יטנפו את המרצפות ולא יכבירו עבודה על הפועלים. כורתים את הישנים הפוריים ושותלים את החדשים העקרים. ומלבד העובדה שישן מפני חדש אל תוציא, זה מעורר בי הרהורים על עולם נגוז חולף ונעלם. ובנוסף לכך יש כאן "התכתבות" עם רחל המשוררת. "אלוזיה" כמדומני קוראים לזה ... יצירה יפה, קצרה ולעניין וגם מוגשת היטב מבחינה ויזואלית וכפי שאני אוהבת ללא רווח כפול בין השורות כך שיש לה נוכחות למרות שאינה מנוקדת. שבת שלום. מי המליץ?

כבר בא אחת מהגדוּלות של שירים טובים, היא כשהמילים הכתובות הן פשוטות, ברורות ויומיומיות, אבל מה שקורה אצל הקורא בלב ובראש בזמן הקריאה -ואולי עוד הרבה אחר-כך - לחלוטין עמוק, מהותי ואמיתי. ומה שיפה, אפשר להנות מהשיר גם ללא ההשלכות שיוצר הדימוי, שהוא, מכל הבחינות, דימוי באמת מפתיע. מי המליץ?

כשמגיע אז מגיע. אחוז היצירות החזותיות קטן מאד באתר. קטן אף יותר אחוז החזותיות המומלצות. אבל זו בהחלט מרשימה ומיוחדת - ונימוקים מפורטים לבחירה ביצירה הזו יימצאו בתגובות. מי המליץ?

זהות בין הטבע לאדם כל מילה וחרוז במקומו, כל טבע ושיר במלואו, כל גרמי השמיים עדים לאהבתך נהדר! מי המליץ?