לרענן את המאגר. כי כולנו מחפשים את הכנפיים, עומדים מעל תהומות, אפשר לקרוא ולבכות. מי המליץ?

רבות הדרכים. ארוכה ביותר הדרך לדעת. מי המליץ?

הערב הערב העולה בראשי מצביע על לוח הטלויזיה שמהבהב ואומר: יהיה. יהיה עוד אחד. כנראה שטוב. מי המליץ?

כבר בא אחת מהגדוּלות של שירים טובים, היא כשהמילים הכתובות הן פשוטות, ברורות ויומיומיות, אבל מה שקורה אצל הקורא בלב ובראש בזמן הקריאה -ואולי עוד הרבה אחר-כך - לחלוטין עמוק, מהותי ואמיתי. ומה שיפה, אפשר להנות מהשיר גם ללא ההשלכות שיוצר הדימוי, שהוא, מכל הבחינות, דימוי באמת מפתיע. מי המליץ?

אחת, שתיים, נסיון. וחוזר חלילה שיר פשוט ונוגע כי כל כך נכון. ואין מה לעשות, מי מאיתנו תכשיר כתוצר או אולי שוקד על יצירת תכשיר חדש משלו. "הניחו את אזמלכם, בני- החי ותנו למת לחיות בשלו כי אולי עוד הערב כשתשובו לבתיכם, יחכה שם לכם שולחן המנתחים". אין גבול לעומק הפשטות. כעובדה לכך- שיר זה. מי המליץ?

לעוף נגד כיוון הגעגועים הערב יום הולדת לצורה (בת ארבע, הילדה). אז צריך להמליץ על שיר שמדבר על המתח המופלא הזה, בין ערגה להתכנסות, שממנו אנו צומחים כיוצרים, כאוהבים, כאנשים- במעגל אינסופי של אורות וצללים ומה שביניהם. ובהזדמנות הזו גם להריע לערוגה היקרה, על כל מה שהיא נותנת לאתר. אוהבים אותך. מי המליץ?

זה לא קורה הרבה שאני קורא שיר טוב לאחרונה- כל השירים מצטיירים כאחד שמנסה לערוג לשני. אבל כאן- אפילו שהרגש מתרחב על גבי יריעות מיותרות ודי היה בכמה מילי-ם פחות... זה קרה. מי המליץ?

ללא כותרת ללא כותרת וללא מילים נוספות. מי המליץ?

לזכרו מהיצירה הזו עצב וזעזוע שאפילו הכותב לא חשב עליו. נכון שכבר כמעט אדר, והכי מתאים היה להמליץ על איזו יצירה פורימית ועליזה - וגם זה יגיע. אבל עכשיו, הייתי רוצה שנזכור אותם, ולו לרגע אחד. מי המליץ?