קסמי מילים תמה איך לא הבחינו ביוצרת אחת שיצקה להט בין המילים ואילפה אותן לסור לקסמיה. מי המליץ?

נתקלתי בזה אגב שיטוטיי, וטוב שכך! למרות הביקורות הצוננות והמועטות, אחת היצירות הטובות שיצא לי לקרוא כאן. גם כי זו לא שירה, אלא סיפור קצר, ומהמשובחים - אם יורשה לי, וגם כי כל כך בקלות מכניס אותנו הכותב לסיטואציה הזו, לסצנה הזו בדיוק, שלרגע הרגשתי כאילו אני זו שנישאת עם הגלים. מי המליץ?

היצירה. קראו זאת שוב ושוב. הרגש. אל תפחדו כשיהלום לבכם. געו בזה. ליטוף ממושך וברוֹך. המילים. אין לי מילים נוספות. מי המליץ?

"אז תדעו שזה לא ככה..." מעניין ומקורי לקריאתי, בסיפור המיתולוגי על איקרוס הכנסת מציאות חיים של אדם הנע בין התמימות והשאול, בין כישלון לניצחון בחיפושיו אחר הדרך- ההאנשה של התמימות ש-עין לוהטת משתעשעת בה מובעת כאן בצורה מאוד מיוחדת. הצמא לשמש מול התהום כקונפליקט אנושי בתוך אדם, שאיקרוס סמל לו- בין דאיה לצלילה. וגם הניצחון איננו מלא, הוא צורב. אולי צורב ניסיון. אמילי מי המליץ?

מאוד אהבתי את הבית האחרון של השיר הנאה הזה. "מתקרבת" הצליחה להטמין בו בכיסוי את כל מה ששירים רבים שקראתי במקומות אחרים לא מצליחים להכניס בגילוי, וגם לשתף את הקורא בהתעלות עצומה. מי המליץ?

צבע הדם של אפללו זה חד, חזק וצווח עד לב השמים. בתור אחת שבילתה כמה שנים בין מוסדות "הדם הכחול" אני יכולה להעיד כמה שזה נכון, כל כך נכון. מי שעוד לא מכיר את יוסף עוזר מוזמן להכיר אחד מן המשוררים הדתיים המרתקים כיום בארץ. (גירסא נוספת של השיר ב"גזענות חרדית". מי המליץ?

נחש קסום נחש מחשמל, עם כל תנועותיו הכוללות: עבר הווה עתיד הדבר כולל את קווי המתאר שלו בנוף ואת חותם הנשל הישן אשר הותיר אחריו מי המליץ?

ליום הזכרון קשה לכתוב על אבל ועל אבדן בעדינות הנדרשת, שלא נדחפת לדמעות ולכאבים מדממים. כי כל מי שמכיר שכול (ולצערנו, רובנו מכירים) יודע שהאבל לא מסתיים כשמתייבשות הדמעות, אלא הוא חווייה מתמשכת, חווייה של חיים עם חוסר. השיר הזה, של אהוד בן פורת, מרטיט אותי כל פעם מחדש, כי אני מרגיש שהוא מציב לצידי, ברגישות העדינה שרק קומץ מילים מדויקות להפליא מסוגל לרקום, את התהום הפעורה שמשאיר האבדן, והיא עומדת לידי, מביטה בחומרה, שותקת וממאנת להנחם על בניה. מי המליץ?

עקירה "עקירה" - רשימה א-פוליטית. מי המליץ?