המלצתי האחרונה לחצי שנה זו כי מתוך הכאב המחזורי נובע השחרור המראה- את- אישה- מפותחת ממני. כי היכולת להחזיק ולכאוב מבפנים ולבסוף לשחרר היא מתת אל רק שלכן. ואני- אם הייתי יכול לשחרר גם אני- פיתולי כאבים לא יסירו, לא ישכיחו- עודני מחזיק וחזק וחלש מבפנים. ואת- אשה- ביכולת פשוטה- לשחרר, לשחרר, לשחרר. מי המליץ?

דבר למינו הולך וחן ירדוף חן יוצר זה שעולמו טבע אנוש ואמונה חביב עלי ומעולם אני נכנסת ליצירותיו ללא חשש מצער פוצע. השפה שבפיו ובעטו רהוטה וגמישה ובעלת יופי משלה. בחרתי ביצירה זו, אחת המוקדמות באתר בה מצא חן בעיני הבית האחרון, שם היוצר מתאר בתום לב מצב הנדרש בהרבה שיטות התבוננות במיסטיקה. זה המצב בו אני נדרשים לבקש את המתבונן שבתוכנו. וכך גם שיר זה, המקבל את טעמו כתוצאה מהופעת מתבונן מהצד. מי המליץ?

ושוב- התמונה הנפלאה של שעת בין ערביים המייסרת. ואם לא כתמונה ואין לי ספק שבכך מדובר, אין יפה משיר זה להבין זאת. מי המליץ?

מהבוידעם על אף שיש מה לערוך ולשפר (במיוחד בסוף) התאהבתי בשיר מההתחלה. משמעות המילים. השירים על מילים. הנה עוד אחד! מי המליץ?

*. ואומנם נאמרו הדברים אין ספור פעמים לפניה, ואולי באמת אין חדש תחת השמש, אבל השיר הזה, השלם באופן פשוט ומתוק, מקשר בין ההיסטוריה שלא תהיה, לבין זו החוזרת על עצמה כל הזמן, באופן שעוד לא נאמר. מי המליץ?

רטרו סיפור ישן נושן, ובו יסופר איך אחת מהצד עומדת באוטובוס על העקרונות שלה. מי המליץ?

בגלל היוצר והיצירה הצייר בשדה המערכה של יצירתו! כמו האופה מול לחמו כמו הנגר מול רהיטו הפועל מול פעולתו -ראוי לשבח מי המליץ?

אסקפיזם. תזכרו- גן העדן לא קיים, אבל אולי קיימת ארץ חדשה. (אני יודעת שלבחור יצירה של ילד גובל בשחיתות סטייל הליכוד של חלוקת ג'ובים למקורבים, אבל טוהר מידות מדומה זאת לא סיבה לפספס את היצירה הזאת. לפחות נמנעתי מניתוח אדם- חווה- וגן העדן כמוטיב חוזר ביצירות של ילד... ) מי המליץ?

אמצעי מניעה בלתי נתפסים... מי המליץ?