סליחה, אדוני, סליחה זה הקטע של ילד שהכי מרגש אותי. הוא לוקח יחס שקשה להבין אותו, ומציג אותו כסיטואציה יומיומית. המשפטים כאן דו-משמעיים באופן עדין, כזה שלא מונע מהסיטואציה עצמה להיות אמינה ונוגעת ללב. לא פשוט, לעלות. מי המליץ?

עוד *. אחד בהמשך להמלצה המעולה של צופיה - יש כאן לא מעט יצירות המתהדרות בשם *., ויתכן שכותרת כזו היא סממן איכות; לפעמים היצירה כל-כך מושלמת, שכותרת יכולה רק להרוס. זה גם המצב כאן. האמת שבמקרה הזה, גם המלצה יכולה רק להרוס. אז אני מצטער. פשוט, לקרוא. עדיף יותר מפעם אחת. מי המליץ?

ממוקד, תמציתי ורווי פילוסופיה כשאני קוראת שנית את השיר אני מבחינה במשחק בין שקיפות לבין הַכְוָנָה לאי-מודע, לעיוורון- ועל שני אלה מנצח התעתוע. האם באמת הפרטים סביבנו שקופים לנו? והאם היכולת ניתנת לנו לכוון אותם? הניגוד בין הדיוק של הזווית, לכאורה (והשבירה על דו-משמעותה) לבין התעתוע המונח בבסיסו -מעלה אירוניה על ראיית האדם את הדברים ועל שליטתו בנעשה סביבו. שיר בעל מעוף. תודה אמילי מי המליץ?

מהדורת חג של בחירת העורך. "לפני פסח, להוציא את האבק, ולשמוע את השיר והסיפור". ושהחג הזה יהיה הכי שמח. מי המליץ?

מחווה לשבת שעברה, אבל זו רק הזדמנות להמליץ על יצירה עם קצב מופלא, ורפרנס מופרע. מי המליץ?

לא יכול להתאפק. מהבוידעם ולא להמליץ על אחת ששבתה. מי המליץ?

אי של קירבה יצירה תמימה, יפה, פשוטה ונוגעת. מה שנפלא הוא שהתגובות הולידו יצירות בעלות ערך עצמי לא פחות מהשיר עצמו, והעצימו, 'בלי כוונה', את הדימויים החמוקים השיר. מן השיר הזה, כמו רבים של מתקרבת, אפשר ללמוד שיעורים מאלפים על כוחו של הדימוי. אל תפספסו. מי המליץ?

כי הגיע הזמן להמליץ על הסיפור הזה קטונתי מלפרש. הסיפור הזה מדהים מכל הבחינות, כל משפט לכשעצמו, והמשמעות של כולם יחד. צריך לקרוא טוב טוב, יותר מפעם אחת, ולנסות להבין מי הם דחילו ורחימו. בהצלחה. מי המליץ?

'בשל המסר העמוק---' ויותר מכך, ההומור, השנינות, ההתמודדות עם מצוקות פרנסה בצורה יפה... ולכבוד הזיכרון. מי המליץ?