*. ואומנם נאמרו הדברים אין ספור פעמים לפניה, ואולי באמת אין חדש תחת השמש, אבל השיר הזה, השלם באופן פשוט ומתוק, מקשר בין ההיסטוריה שלא תהיה, לבין זו החוזרת על עצמה כל הזמן, באופן שעוד לא נאמר. מי המליץ?

החייאה עצמית את השיר הזה צריך לקרוא ברצף, מן ההתחלה עד הסוף ושוב מן ההתחלה, בלי מרווחים ובלי קיטועים. נימוק נוסף על השיר הנפלא הזה רק יוריד מערכו. תקראו לבד. (וכאן המקום להמליץ על כלל יצירותיו של יאיר, כוכב מיוחד בשמי צורה) מי המליץ?

מלחישת הנשוא לשתיקת הדוברת מלחישה של נשוא השיר אל שתיקת הדוברת, ישנו דימוי מקסים "כלילה המעניש את היום את גוזל את צבעו" כלומר, ישות הלילה חודרת את ישות היום ומורידה ומפחיתה מקרני השמש ומאורו המבורך על ידי האפלה ועגמומיות: ואולי דבר זה מתרחש אך בנפש הדוברת, הרואה בעיניה אפלולית,ואולם שאר בני האנוש סביב חדורים אור. עתיד שנערם- יכול להיות מובן לשני צדדים: האחד -ראייה פסימית של העתיד בלעדיו, השני-כבר באותה עת נערמות אי אלו תקוות לעתיד בלעדיו. מי המליץ?

לקנטאור--- ...חייבים לקרוא את כל הסיפורים שלו , ואז להבין כמה השיר הזה שונה- גלי מכמניו. מי המליץ?

נקמת החנונים כמו רבות מהיצירות של הדס, גם זו מביאה אותנו אל הקו הדק שבין הדמיון למציאות, ומשם אנחנו חוזרים מעט נסערים, מעט מבולבלים, ובעיקר פתוחים להקשיב לסיטואציות מהחיים, שלא ראינו קודם. מי המליץ?

ואם בדיוק עסקינן, הנה תיאור מדויק ולחלוטין לא שגרתי. כרגיל, מומלץ לחטט בכל כתביה של טלי, שוב ושוב ושוב. (ותודה לערוגה שהביאתני עד הלום.) מי המליץ?

מזל טוב! ולא ממידת החנופה היא אלא שהשיר משקף את מפלס האלכוהול שיש אומרים שהנדבק בו חוץ ממסריח- גם הופך יצירתי. לכן היזהרו! ייתכן שתתיקלו ב- משחקי מילים, משפטים ארוכים, רחמים עצמיים ורצון בסימפטיה (או לחילופין חוסר סימפטיה). כל המציץ- הרויח (או נפגע) מי המליץ?

בגלל השיער הגולש השיר ממש גולש באלכסון כגלוש שיער, יש בו רוח נעורים, יש בו פולחן אביב נהדר עם רעננות כתיבה של יוצר שרוחו רעננה. בשיר יש גשמיות מחד ורוחניות מאידך. השיער הגולש של אותה נערה הוא חוט שני, מוטיב, מותיר אותנו עם אביב בסיומו של השיר. מי המליץ?

הכל לכדי תמונה דיפרסיוניסטית להשגת אפקט מירבי: קראו את השיר כדקלום, במקצב איטי ונוגה, עם מרווחים דרמטיים בין השורות, והכי חשוב, קראו אותו כשאין איש בבית, לאוזני עצמכם בלבד. מי המליץ?