2 סנטימטר עוד נקי... והמבין יבין. מי המליץ?

לקראת היום על אף הכתב הקטן. פרק קטן לתשעה באב. מי המליץ?

העצב אין לו סוף. וגם אין כללים ברורים איך לכתוב אותו, מתי לגלות, מתי להסתיר, מתי לשתוק ולהכיל. עולמות שבורים כותבת אותו מתוך גילוי והסתר, מותירה אותך שותק ומכיל. מי המליץ?

אז זה קרה, וזאת סיבה להמלצה, מזל טוב מחברי צורה! (ערוגה במצב רוח חרזני) מי המליץ?

הלוואי באיזה עדינות רבקה כותבת את הפחדים של כל אחד משניים. באיזו עדינות נרקמים בשיר הזה נגיעות בגוף ובנפש, ותפילות של הנפש והגוף. אומנם רבקה הומלצה כאן בעבר, אבל זאת הזדמנות להזכר, להרשם לסוכן אישי, ולקוות שתחזור עם עוד. מי המליץ?

שתי המלצות במחיר אחת עכשיו, כשהאוויר נעשה סמיך מזיכרון ומחשבון נפש, זה הזמן להכיר קטע שעוסק במונחים האלה מכיוון קצת שונה. בובן הוא יוצר אחר, מודע לעצמו, אמיתי. הגעתי אליו דרך רשימת היצירות האהודות המאוד מקורית של יוצרת בשם A ka, ובהזדמנות זו אני מוסיף המלצה חמה - חטטו ברשימות היצירות האהודות של יוצרים. אפשר למצוא ככה פנינים. מי המליץ?

באמת לגעת כולם מכירים את הסיטואציה, ואוהבים לכתוב עליה: לשבת לבד, באוטובוס, להתבונן סביבך באנשים החולפים ולתהות על קנקנם, על התחושות שמלוות אותם, על המחשבות שטורדות את מנוחתם. בסיפור קצר ומאוד אמיתי, פורשת יוצרת לא מוכרת תמונת חיים שלמה, שמשאירה אותך עם הרבה חומר למחשבה. (עוד שירי אוטובוס: קו 405, שיחה בקו 400) מי המליץ?

זה רק סיפור אנושי. פשוט ופגיע. עצוב ומהפנט. ונותן כמה נקודות למחשבה על ילדים, ועל איך שמגדלים אותם. מי המליץ?

הערב הערב העולה בראשי מצביע על לוח הטלויזיה שמהבהב ואומר: יהיה. יהיה עוד אחד. כנראה שטוב. מי המליץ?