"עכשיו תורי, עכשיו תורי לאהוב" חברי צורה באשר הם מברכים את עופים פלאפון (הלא הוא מוטי) לארוסיו המשמחים! זהו- הוא מתחתן. לברכות אישיות אנא שלחו לו מסרים נפרדים =) מי המליץ?

מיקרוקוסמוס בעולם בו קודש וחול משמשים בערבוביא, משתקפת ב"שניים אוחזין" הדילמה האנושית כבעין מיקרוסקופ רגיש במיוחד - קריעות המתלבטת בין לחנים למלל, תלויה בין שמיים וארץ. אולי גולת הכותרת בשיר היא הפקעת 'שניים אוחזין' מההקשר התלמודי - משפטי שלו, לטובת לב העניין - ליבה של תאיר ארץ. שיר כמו דימדומי שבת. מי המליץ?

אי שם, ממזמן, הגיח לו השיר הזה וקנה לו מקום בליבי שיר מזמור לאותם האנשים הקטנים, הלכאורה לא חשובים, אלה שאיש לא רואה, אלה שקיומם, או אי קיומם, לא משנה בכהוא-זה את חיינו. אלה שרואים את העולם מתקיים, רואים את האנשים שחיים בו, את אבק הכוכבים שהם מייצרים, את הרושם שהם משאירים אחריהם, אבל נותרים מאחור ומנסים, אולי, לאסוף את שאריות אבק. אולי כדי להרגיש חיים גם. מי המליץ?

לזכרו מהיצירה הזו עצב וזעזוע שאפילו הכותב לא חשב עליו. נכון שכבר כמעט אדר, והכי מתאים היה להמליץ על איזו יצירה פורימית ועליזה - וגם זה יגיע. אבל עכשיו, הייתי רוצה שנזכור אותם, ולו לרגע אחד. מי המליץ?

סוף סוף סוף סוף ישנה תמונת קריקטורה המאפיינת את היוצרים הבולטים באתר צורה. טוב טעם, מקוריות וקליעה בול למטרה. מי המליץ?

לחם, תהילים, אמא, אבא. כל מה שרחלי צריכה זה כמה מצרכים בסיסיים; היא כבר תעשה מזה מטעמים. שיריה לכאורה-פשוטים, ובעצם הם באמת פשוטים. זה חלק מהיופי שלהם; החלק המשלים הוא הבלחות מטרידות ("מתמלאת מהם כאילו אין לי אנשים ואלוהים"), שסותרות באופן מושלם את הפשטות. מי המליץ?

שיר הנתון לפרשנויות רבות אחד מקסמיו של שיר זה הוא כי אפשר לפרש אותו בכמה פירושים. ובשל כך הוא אהוב עליי מי המליץ?

קצת אחרת קצת, ממש קצת אחרת- כמעט קוצו של יוד, והקערה מתהפכת על פיה. וזאת בלא תחושה של 'חוכמולוגיות' האופיינית למצבים מעין אלה. נהדר. מי המליץ?

העור הסדוק וריח הבוסתנים כי זה עונתי, כי זה כתוב נהדר (כל מילה מהודקת היטב לקודמתה ולבאה אחריה), כי הרעיון מעלה דמעות סתוויות לעיניים השקועות. מי המליץ?