הציור השבועי לילד. לכבוד ר"ח אדר, יצירה שלא זכתה לכבוד הראוי לה, מקטגוריית הנונסנס שגם לא זוכה לכבוד הראוי לה. הנאה מובטחת, ואם תהיו טובים, תוכלו לפגוש את היצורים. מי המליץ?

זה מאוד ביחד. יש משהו כל עדין בשירים ובקטעים של אוריה. מסיטואציה יומיומית היא מרפרפת על העבר ועל העתיד, ועל הכל משוך חוט של חסד, של חמלה. אך טוב. מי המליץ?

האי שיר עם משמעויות שונות, בצד עונות החיים, זכרונות מתחנות בזמן ושימוש בגופי התייחסות שונים מי המליץ?

שירת יגוננו ושירת אבלנו זה כל כך מתאים לעכשיו... נוגה, טוב, שיר. מי המליץ?

מבט אל השיר אהבתי את הציוריות הניבטת מן השיר, את האוקסימרונים של מים ואש,זכות ועזות. את המטאפורות ואת הבית הלפני אחרון ואחרון שממש ריגשו תודה מי המליץ?

אמצע אלול אותו שיר כאב הולך וחוזר כל שנה. מי המליץ?

הזמן קצר והתוכן מרובה מזל שאנחנו דוסים, וזכינו להגדיר את הזמן הקסום הזה, שיכול להכיל בתוכו כל-כך הרבה. ומזל שנכנסנו ליצירה הזו, לראות איך הזמן הזה מתואר כל-כך יפה, בצורה שכל אחד מוצא בה את השורה שלו. מי המליץ?

קלאסה. להיכנס לשמלת טוויד וכובע בארט, להניח תפאורת אירופה של שנות ה-20, ולקרוא. מי המליץ?

אי של קירבה יצירה תמימה, יפה, פשוטה ונוגעת. מה שנפלא הוא שהתגובות הולידו יצירות בעלות ערך עצמי לא פחות מהשיר עצמו, והעצימו, 'בלי כוונה', את הדימויים החמוקים השיר. מן השיר הזה, כמו רבים של מתקרבת, אפשר ללמוד שיעורים מאלפים על כוחו של הדימוי. אל תפספסו. מי המליץ?