שיר פשוט וכנה, שמנסה לענות על שאלה שמרחפת סביבנו בכל השבוע הזה- מיום השואה ועד יום הזכרון. ובכלל. מי המליץ?
שיר מעניין ועשיר נטשתי חיבוק קדרותך" -יען נטשת משהו יציב אך קודר עליתי לאדמת החיים -ו - המוות (הוא מופרד) -יען עלית למקום שבו משמשים קדרות ושמחה וחיים זה בזה. הקדרות כה היכתה בנושא השיר עד כי לא טרח לשלוח מבט אל הדוברת. ואולם -בבית השני מתגלה כי נשוא השיר הוא נאמן לאין ערוך, יציב קודר אך נאמן: "תעמוד לצד כסאי הריק " הוא לא ישוב לסדר היום: "לא תביט, לא תשמע, לא תשפוט". אזי הדוברת רואה כל זאת ומחליטה לשוב בחזרה. שם השיר -אביב, אולי קצת לא נראה במבט ראשון.אך לדעתי נראה כי הדוברת ביקשה קצת אביב לנפשה. אותו אביב השורר מעל פני האדמה. השיר מזכיר לי מעט את סיפורה של "אצבעונית" שאותה ניסו להשיא לחולד השוכן בעמקי האדמה, והיא סירבה לקבל את דין הקדרות השוררת מתחת לאדמה ולא השלימה עם ה"שידוך" הזה. מי המליץ?
סליחה, אדוני, סליחה זה הקטע של ילד שהכי מרגש אותי. הוא לוקח יחס שקשה להבין אותו, ומציג אותו כסיטואציה יומיומית. המשפטים כאן דו-משמעיים באופן עדין, כזה שלא מונע מהסיטואציה עצמה להיות אמינה ונוגעת ללב. לא פשוט, לעלות. מי המליץ?
עינוגי מילים איזה יופי! הבית הראשון - במקום ההוא. תיאור של מעשה האהבה. ניחוחה וצוף דובשה. בבית השני - איתני הטבע הרמים והנשגבים כעדים. כשותפים למעשה ושמחים בו למען הדובר. אפילו לניצוץ הכוכבים ערך מוסף בבית השלישי -הצומח והחי. משהו קצת יותר ארצי. יותר בהישג יד. רוח, הרדופים. עצים. וגם כנריות :-) ובנקודה זו מיצית החמדה וכאן השורה המסתיימת ב: במקום ההוא ידעתי רזי אשה- סוגר את המשפט לאחר שפתחת את השיר. כעין משפט שבא על פתרונו מי המליץ?
'בשל המסר העמוק---' ויותר מכך, ההומור, השנינות, ההתמודדות עם מצוקות פרנסה בצורה יפה... ולכבוד הזיכרון. מי המליץ?
צבע הדם של אפללו זה חד, חזק וצווח עד לב השמים. בתור אחת שבילתה כמה שנים בין מוסדות "הדם הכחול" אני יכולה להעיד כמה שזה נכון, כל כך נכון. מי שעוד לא מכיר את יוסף עוזר מוזמן להכיר אחד מן המשוררים הדתיים המרתקים כיום בארץ. (גירסא נוספת של השיר ב"גזענות חרדית". מי המליץ?
משוואה עם נעלמים בגלל הנגיעה האישית. תערובת של עבר הווה עתיד מתחברים (!) לשיר קצר ונכון. כזו היא נפשו של יוצר. הדברים הקטנים שמעוררים בפנים דברים גדולים. מי המליץ?
בין המצרים. חטף לא צריך המלצה ממני, רק הפניה. מי המליץ?
שנות אלפיים. אנוכי בונה שיר שלם מהדימויים הכי פחות ליריים. ועושה את זה מקסים. מי המליץ?
מרגש, "אנחנו יצורים מקווים - זה חזק מאיתנו" - שורה שמאגדת יתקווה ועצב ורחמים ואהבה במשפט אחד
[ליצירה]כתבת יפה
[ליצירה]תודה לך על המילים. הן הופיעו לי בדיוק בזמן
[ליצירה]!אהבתי ממש! קולח, רענן ומעניין
[ליצירה]היו ואחרי רגע כאילו לא היו מעולם. הוויה וזיכרון שמתקהים עם הזמן ולא נותר דבר מלבד הגעגוע.
חייה היום כאילו לא חיית אתמול וכאילו לא תספיק לחיות את המחר.
[ליצירה]כתיבה יפה.
[ליצירה]אהבנתי
[ליצירה]עליך לבטוח רק בהשגחה העליונה.
[ליצירה]מהמם
אולי קצת בור מבחינתי
על מזה?
[ליצירה]כל כך, כל כך טוב
[ליצירה]מרגש מאוד. שולח לך אנרגיות טובות וחיבוקים
[ליצירה]כל כך מתחבר לזה.
[ליצירה]




