ישושום מדבר וציה קומפוזיצית השיר נעה בין השמיים לארץ, היא יורדת משמיים משתנים, כלומר: השמיים מלאי שמש הופכים את עורם לשמי סגריר והנה גשם ניתך, על ארץ בתרונות שמסתבר כי היא גם ארץ שממה. ארץ בתרונות קיימת בנגב, באיזור שיש בו אדמות ליס קשות שאינן חדירות ויוצרות שכבה קשה מלמעלה, על כן קיים בהן נגר עילי החורץ אפיקים המובילים לוואדיות מוכי השטפונות-ומכאן גם הבית השני המספר על כך. בבית השלישי יש משהו ניסי, המדבר כולו משנה את טבעו, מתהפך עד שחולותיו משגשגים כגנים כפי שאומר הפסוק: "ישושום מדבר וציה ותגל ערבה" מי המליץ?

דקויות יוצר לא מוכר, לא נצפה, לא מוגב. ועושה בשקט את מה שאחרים לא מעיזים לומר. מי המליץ?

תנא דמסייעת תמיד אהבתי שירים על א-להים, ועל איך שמגלים אותו באמצע הלילה. איש כשר, ישן-ישן בצורה, מצייר את הלילה מדויק, במעט מאוד מילים. מי המליץ?

שבעים פנים לצורה המציץ בקטגוריה "תורה ומדע" יגלה עשרות מאמרים של אורן סעיד המנסים לשלב בין שני הנושאים. המאמרים מסודרים לפי פרשת השבוע ומתייחסים בכל פרשה לנושא הקשור אליה. במאמר מעניין זה (הקשור לפרשת שמיני, עמכם הסליחה על האנכרוניזם של המלצתי) נעשה נסיון להסביר את סיווג השפן והארנבת כמעלי גרה. למתקדמים, יש קישורים מעולים בנושא בתגובות למאמר - הראשון הוא קונטרס של "דעת-אמת", והשני הוא קונטרס תגובה של "בית-דין". מי המליץ?

העוד הרגש חי? לחלוטין לא חסרים שירים אודות יוסף, או שירים שמשתמשים בדמותו בשלל צורות, ובכל זאת השיר הזה, שכתוב נהדר ומרגש גם פילים עבי עור, מצליח לחדש עוד. וכבר אמרתי כתוב נהדר? מי המליץ?

לא זר סיגליות "אֲבָל כָּאן, הָאוֹר שׁוֹנֶה". מעט מן האור הזה שנגלה עליו בשעה של בין השמשות בכפר עציון מבקש המשורר להטעימנו. ולשם כך הוא מוליכנו מתורה לנביאים ומנביאים לחכמים ומחכמים לאחרונים ומשם לנערי תשס"ב, למניין שאנו מונים פה, כפר עציון, יבנה ויכונן בב"א. ונדמה כי על הכל מרחף אצ"ג, (ואפשר שאף לו יש שיר על חתונה יהודית בה יהלומים הקהל מידה, אלא שאותה חתונה לא בכפר עציון אלא באירופה שלפני החורבן היתה.) מי המליץ?

יוצר מהמועדפים עלי באתר ודווקא את היצירה המעט נונסנסית הזאת בחרתי. אבל הכל אצלו מומלץ בעיני. ולמה זה? כי זה לא נונסנס רגיל. זה נונסנס סטייל סיפורי עליסה בארץ הפלאות. זה משהו מתוק וילדי ומזכיר נשכחות... אני אוהבת. ממש. והרגישות... נפלא. מי המליץ?

יצאנו עשרה חזרנו שבעה, "יצאנו עשרה חזרנו שבעה, אבל בתוכנו יודעים שאף-אחד בעצם לא יצא..." על-כך אין לי מה להוסיף רק להצטמרר. שב"ש אמילי מי המליץ?

נשביתי בכתיבה הזאת. ומי הוא זה הדוהר? אמונה? חזון? חלומות? ערגה? כה יפה ומקורי מי המליץ?