כתומת פסים... מבנה מיוחד ורעיון טוב. אהבתי מאוד והתרגשתי. (לא רק בגלל שהוא אחי.) מי המליץ?

ההיתה או נחלמה? איזה יופי של סכין חדה ופיוטית על וירטואליה המוכרת לכולנו... תודה אמילי מי המליץ?

לא רק כרובי צריך הרבה רקע כדי להבין את השיר הזה, ודווקא הקודים והמשמעויות סותרות את תוכנו וכותרתו. לא רק כרובי, הרבה יותר מזה. מי המליץ?

שניים מדברים. למה בחרתי ביצירות אלו? כי שתי יצירות אלה יקרות וטובות כל אחת בפני עצמה, אבל ביחד יוצרות קונצרט מונולגים על הדיאלוג הפנימי. (והמקור המהדהד: http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=2962&code=487 "שניים אוחזין" מאת תאיר ארץ, שכבר הומלץ כאן) מי המליץ?

ככה או הנרי היה כותב היום לרסיס שמור מקום של כבוד בחלון הראווה של צורה. הוא דוגמא ליוצר שלא מסתפק בהנפקת רעיונות, אלא גם מביאם לידי שלמות; כורה יהלומים היודע ללטשם. אני מניח שזקני העדה כבר דשו ביצירותיו עד לעמקי בין-שורותיהן, לכן ההמלצה מיועדת בעיקר להורות נבוכים - ליוצרים החדשים ולמבקרים. מי המליץ?

בגלל השילובים סוכר פיזי מול ריק נפשי. חום מול קור. שירי חורף מול שירי בית קפה אתה משכיל לשלב גם מוטיב דוד אבידני בשירך: (עִמַּמְתִּיק מְלָאכוּתִי) אהבתי! מי המליץ?

לפזר את מסך הערפל היה צריך לא מעט גאווה לכתוב, ואומץ לפרסם את השיר הזה כאן (ובכלל, את מכלול היצירות המובאות). גם אם מבחינה 'שירית' השיר הזה לא מושלם, הוא מוצלח מאד בעיני, ולו רק בגלל הכנות העומדת בבסיסו, ורוח החיים הרבה הנושבת ממנו. מי המליץ?

באמת לגעת כולם מכירים את הסיטואציה, ואוהבים לכתוב עליה: לשבת לבד, באוטובוס, להתבונן סביבך באנשים החולפים ולתהות על קנקנם, על התחושות שמלוות אותם, על המחשבות שטורדות את מנוחתם. בסיפור קצר ומאוד אמיתי, פורשת יוצרת לא מוכרת תמונת חיים שלמה, שמשאירה אותך עם הרבה חומר למחשבה. (עוד שירי אוטובוס: קו 405, שיחה בקו 400) מי המליץ?

ערוגת אשכולות בימינו הערוגה היא שם דבר; עורכת-על, צלמת-מזויות-לא-שגרתיות, וחברת כבוד במערכת. אבל היו ימים, אחח, ימים שהערוגה היתה כותבת צעירה וחתרנית. הביטו כיצד היא משתמשת בארסנל הדקדוקי כולו כדי להטיח האשמות בגבר אומלל, שכל נסיון תגובה שלו לנוכח הנאום הבלשני שלה ישמע כגרעפס גברי רפה. מי המליץ?