אות משמים אוי אביטל, החלק השני כל כך קשור! "ואותי, כפתו בעוצם זעמם ושפטים רבים נשפטו עת חגגתי איתם". תענוג! מי המליץ?

הכי בעדינות שאפשר לכתוב מוות מי המליץ?

החריזה והזרימה כמה קשה להוציא את המנגינה בתנאים כה קשים של אפר ודם. ויחד איתה יוצאת תומתו של הדובר ב"תיתם" מקסים! מי המליץ?

הציור השבועי לילד. לכבוד ר"ח אדר, יצירה שלא זכתה לכבוד הראוי לה, מקטגוריית הנונסנס שגם לא זוכה לכבוד הראוי לה. הנאה מובטחת, ואם תהיו טובים, תוכלו לפגוש את היצורים. מי המליץ?

אקספרסיביות עדינה שחודרת מתחת לעור בשקט בשקט; צבעים משלימים שיוצרים אוירה ייחודית; משחקי אור וצל שמקנים אפקט דרמטי. פשוט קשה להפסיק לבהות בציור המהפנט הזה. מי המליץ?

היצירה הראשונה שאני בוחרת בה והיא דווקא בקטגוריה הדלה לכאורה, של "במשפט אחד". אז הנה, לכבוד פסח, וגם כי יש לי פטיש עם צפרדעים (...) וגם כי זה משפט מקסים ומדוייק להפליא. תרוויחו. מי המליץ?

זו לא מטאפורה זו השאגה עצמה שמתפרצת. ולא שאני צריך להמליץ על מי שאמר והיה האתר הזה, אלא שזו אחת היצירות הטובות שלו, והיא לקחה אותי, שוב, אל עולם פנימי שרק מי שמבין שתיקות, יוכל להבין גם את השאגה שבו. רק שלוש מילים. מי המליץ?

מערבולות שקטות שיר זה מהמשובחים בשיריו. "אל תבכי עכשיו, אל תבכי..." מתערב עם "..סער הים מאוד..לא רצה איש בקרבתו" ונגמר ב "אוצרות הימים..שהילדים אספו בידיים בוכיות". כמה רגש יש בשיר הזה. כעס, עצב, געגוע, רכות. בעיקר רכות. במחשבה ראשונה, לא הייתי בוחר להרגיע אישה בוכיה בתיאורים של ים סוער וכועס אך משום מה ארז ליטמן בשירו מצליח לעשות זאת- וכל כך יפה. בפעם הבאה שתסכיתו לקול קונכיה אולי תזכרו בשיר זה. מי המליץ?

יצאנו עשרה חזרנו שבעה, "יצאנו עשרה חזרנו שבעה, אבל בתוכנו יודעים שאף-אחד בעצם לא יצא..." על-כך אין לי מה להוסיף רק להצטמרר. שב"ש אמילי מי המליץ?