תראו מה אפשר להוציא מכלום. אפשר שלא להמליץ? לצייר פורטרט כזה מרשים בתוכנה פרימיטיבית כמו "צייר" זו גאונות. לא פחות. מי המליץ?

הכל לכדי תמונה דיפרסיוניסטית להשגת אפקט מירבי: קראו את השיר כדקלום, במקצב איטי ונוגה, עם מרווחים דרמטיים בין השורות, והכי חשוב, קראו אותו כשאין איש בבית, לאוזני עצמכם בלבד. מי המליץ?

שיר עשיר שיר מגוון ועשיר בתיאורים ומוטיבים ספרותיים! הנפשה והאנשה של כוחות הטבע, הענקת חיים מלאים לכל אחת מיישויות הטבע המתפרצות, למן גוש הסלע ועד הרוח השורקת מי המליץ?

ארספואטיקה שחרור נוף הטבע ממכחולו של הצייר והפקעתו לטובת עט המשורר הירושלמי. זה יפה מי המליץ?

בכל קוראנו אליו מיתרים קוראת לו בשמו. הוא היודע והוא המדע והוא העד- שכשסיימתי את השיר גם אני קראתי לו- מי המליץ?

זה רק סיפור אנושי. פשוט ופגיע. עצוב ומהפנט. ונותן כמה נקודות למחשבה על ילדים, ועל איך שמגדלים אותם. מי המליץ?

התחכום המגדלי שיר מתוחכם שדומה כי בנוי משני רבדים של מגדלים: השיר כולו נבנה תוך כדי עליה, ובשל כך כל שורה בנויה מרובד מילה ועוד מילה בודדת שיוצרות את הטור הדומה למן מגדל בבל שכזה המנסה להגיע עד השמיים, אך בשונה מאותו מגדל בבל שנבנה על מנת להתריס כנגד ריבונו של עולם, הרי שמגדלך הוא מגדל רוחני של תפילות המעז אל פתחו של היושב במרומים בבקשה ובתחינה. בסופו של השיר כך נדמה, חוזרת התפילה אל הלב, משל היה זה מגדל פנימי נוסף בצד המגדל ,רובד של מגדל סמוי אשר נתגלה רק כעת לקראת סיומו של השיר וזאת על מנת לזכך אותו בין הלב והנשמה. מי המליץ?

'בשל המסר העמוק---' ויותר מכך, ההומור, השנינות, ההתמודדות עם מצוקות פרנסה בצורה יפה... ולכבוד הזיכרון. מי המליץ?

מלחישת הנשוא לשתיקת הדוברת מלחישה של נשוא השיר אל שתיקת הדוברת, ישנו דימוי מקסים "כלילה המעניש את היום את גוזל את צבעו" כלומר, ישות הלילה חודרת את ישות היום ומורידה ומפחיתה מקרני השמש ומאורו המבורך על ידי האפלה ועגמומיות: ואולי דבר זה מתרחש אך בנפש הדוברת, הרואה בעיניה אפלולית,ואולם שאר בני האנוש סביב חדורים אור. עתיד שנערם- יכול להיות מובן לשני צדדים: האחד -ראייה פסימית של העתיד בלעדיו, השני-כבר באותה עת נערמות אי אלו תקוות לעתיד בלעדיו. מי המליץ?