אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
נהד-ר!!
גם אני אוהבת זקנים, מאד, והציור הזה רק גורם לי לאהוב אותם יותר.
חוץ מהרישום הנפלא, כל כך מוסיף השם! [וגם העובדה שהציוק כאילו יוצא מתוך הדף].
שוב לאהודות...
[ליצירה]
אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
[ליצירה]
נהד-ר!!
גם אני אוהבת זקנים, מאד, והציור הזה רק גורם לי לאהוב אותם יותר.
חוץ מהרישום הנפלא, כל כך מוסיף השם! [וגם העובדה שהציוק כאילו יוצא מתוך הדף].
שוב לאהודות...
[ליצירה]
טוב אני קורא את זה שוב עכשיו אחרי שהדבר הזה מסתובב לי בראש כבר חודשִים ושם לב שהתגובה הקודמת שלי כל כך יבשה שזה פשוט לא הגיוני (כנראה נעתקו מילותיי).
מנחם אתה יכול למחוק את התגובה הקודמת שלי.
תגובתי הרשמית היא:
זה קרוב לודאי אחד הדברים הכי טובים שקראתי בחיי.
[ליצירה]
נהדר
הסוף מגניב לאללה!
יצא לי לחשוב על השאלה הזו בהקשר אחר של מוסיקה רנדומלית כזו. תיאורטית עם הידע הדרוש ניתן לבנות מבנה ארכיטקטוני-מתמטי מדהים שישים גם את באך בכיס הקטן. אבל, האומנם?
רסיס, לשאלתך, קודם כל דווקא האווירה הזו היא שינוי מרענן במקומותינו משום שאיננה נפוצה וההתנסות בסגנון הסלינגרי היא חוויה נחמדה. חוצמזה שמה לעשות, באנגליש זה נשמע יותר אמין מאשר לדבר על מושיקו החוקר הפרטי הנועז ועוזרו הנאמן עקיבא ליבוביץ' המסתבכים עם משטרת חדרה (ברור שאני מקצין...)
ושלישית, לי אישית היתה מוסיקה שהתנגנה לי בראש בזמן שכתבתי את רגעים קטנים והיא דרשה את התפאורה המדויקת הזו...
[ליצירה]
:)
אוהב כל מילה שיכולה להסביר לי עוד קצת על הדבר המופלא הזה שנקרא 'כתיבה'. ממש ממש נפלא.
חברים. ברשות, בעל הבית (מנחם דויד), ברשות הכהנים (ותיקי האתר), ברשות כל המסובים (אוהבי המילים) וכמובן ברשות אוריה...
אני מכריז בזאת על הקמת מקבץ היצירות בנושא: 'מדברות בעד עצמן' - המקום שמרכז את כל מה שנכתב על חווית הכתיבה וענפיה.
אנא, הוסיפו את קישוריכם ביד רחבה, כל מי מבאי האתר שפרסם כאן אי פעם קטע מסוג זה יואיל להוסיף את שם הקטע.
זה כמובן בתנאי שלאוריה לא מפריע שנשחק בחצר שלו,
אפשר אוריה?
תגובות