כשהכלב שלי ושלָך מזדווגים
אנחנו אחד על השניה מסתכלים
חושבים-
האם אחר כך תורנו.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מי מצנזר את העורכים בצורה? [ליצירה]
- [ליצירה] מה רע? ש כאן הרבה מן המציאות. סקס זה יצר חייתי מאד שלא הצלחנו להתחמק ממנו. אנחנו מנסים להיות שונים מבעלי החיים בכך שאנו מוסיפים על סקס גם רגשות, אהבה- אבל בסופו של דבר אנחנו חיות. יש משהו בחילופי המבטים המתוארים, שמאד מאפיין את האדם- את הנבוכות שלו מכל העניין. הכלבים עושים זאת כך בפומבי ושני האנשים במתוארים רק מביטים זה בזה ומייד חשים חוסר נוחות. (זו לפחות התחושה שאני קיבלתי) אני חושבת שהתגובות כאן מראות כמה שאנו בני האדם מנסים לברוח ממה שאנחנו באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אל תהיו כבדים. תודו שזה קצת מצחיק. קצת. [ליצירה]
- [ליצירה] הרוטינה הקבועה. דוידס כותב שיר גס במסווה של אומנות, משחק אותה תמים, ואז שואל את כולם מה קרה, ולמה לא צוחקים, ואיזה כבדים פה כולם. כל שיר שני שלו הוא מקשר למין. נאור, כבר אמרנו? [ליצירה]
- [ליצירה] כן אחר כך יגיע תורכם כשאני חושבת על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם כל מילה של תומרית. זו הייתה הכוונה. [ליצירה]
- [ליצירה] שי הפעם באמת הגזמת אולי התבלבלת בין יצירה ויצר ? יש לך יותר טובים. אל תתבזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני סופג- אבל יצר הוא גם סוג של יצירה. ועכשיו- סוף להתפלספות. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זו אחת הבעיה במגזר שלנו. ה-ת-ח-ס-ד-ו-ת! עכשיו כל האולפנסטיות יקימו עליי קדימה... מחכה (-: אם לא נדבר על סקס זה לא אומר שהוא יעלם. אך, לדעתי יש דרך לדבר גם על זה. רמז לך שי... שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, היה הארותיי: באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול? התיישבתי מול הפקיד במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר "הריני לדווח", אמרתי "עוברים עליי תשעה חודשים כמו, * חתך מיותר. למה כאן? כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון). בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת בלי הצמדת אזני לבטנה בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - " הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר. סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה. המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה) הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.." פניו, לעזאזל, נותרו קפואים. "ופשוטים ופשוטים הדברים אבל אלוהים - - לא לי פתרונים." בלחש הוספתי "לי, הצהרה ותשעה חודשים." חתמתי על הטופס ביד רועדת *- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית? ... יצאתי להמשיך בספירת הימים. הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..). מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן? שי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעריך:) שבש [ליצירה]
- [ליצירה] מישהו מוכן מנחש על מה אני מדבר כאן? (כי אני כבר שכחתי...) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב. חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] אלו שירים של רוח חדשה. מרגישים ? [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב מאוד את השיר. מזכיר את נחלת שבעה בירושלים. אבל אתה נקרא לי בוגר יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] והנה- עריכה!! (גם בכותר). ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] "שהראש שלהם מהווה אתגר"?! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה. הייתי מפריד בין הבתים. [ליצירה]
- [ליצירה] יהודיה, אני ממליץ לך לא לכתוב בצורה המרכזית כי זה פחות קריא. לא ממש מוצלח בכל שיר. הנה הארותיי: חוט של משי, עדין כמעט שקוף כמעט בלתי מורגש. * לא מתחבר כל כך עם שאר השיר. הקשר מובן אך לא זורם. וכשאני בבדידותי סיבים דקים של משי עטפוני, * למה בזמן עבר? לא שייך לזמן שבו מתחילה. והוצפתי* געגוע. *כנ"ל דבורים קטנות מפזרות על עפעפי*י אבקן מהפרח שעזבתי. אהבה עדינה, . חוט של געגוע הרבה הצלחה בהמשך.... שי. [ליצירה]
תגובות