בראיה חדשנית, פוסטמודרנית-מה, אין חרות בעבדות. זה סתם תירוץ שכזה, גם ריה"ל, בעצם, נזקק לתירוצים. כולנו, בעצם.
כי אנחנו עבדים,
ואחרי שאתה בוחר להיות עבד, אולי כבר אין לך כל כך בחירה לבחור שלא להיות עבד.
ואולי, כיוון שאבותינו כבר בחרו עבורנו להיות עבדים, אולי לנו כבר לא נותר אלא לרצוע את אוזנינו מתוך הכרה שאין לנו הרבה ברירה.
אולי..
"עבד ה' הוא לבדו חופשי"
אני חושבת שעצם בחירתנו להיות עבדים לקב"ה ולא לשום דבר אחר זולתו,
היא החופשיות.
שלמרות ש"כפה עלי'הם הר כגיגית" הגיעו ל"הדור קיבלוה בימי אחשוורוש"- שימי אחשוורוש נראה לי אישית חירות ענקית שבמקום להשפל כלפי האדונים המולכים
אנו עבדים של מך מלכי המלכים.
המשפט מונסח יפה ובהיר ועם זאת גם ניתן להבנות רבות כפי שציינת בתגובתך, והעניין מוסיף נופך יפה למשפטך.
[ליצירה]
ובכל זאת,
בראיה חדשנית, פוסטמודרנית-מה, אין חרות בעבדות. זה סתם תירוץ שכזה, גם ריה"ל, בעצם, נזקק לתירוצים. כולנו, בעצם.
כי אנחנו עבדים,
ואחרי שאתה בוחר להיות עבד, אולי כבר אין לך כל כך בחירה לבחור שלא להיות עבד.
ואולי, כיוון שאבותינו כבר בחרו עבורנו להיות עבדים, אולי לנו כבר לא נותר אלא לרצוע את אוזנינו מתוך הכרה שאין לנו הרבה ברירה.
אולי..
[ליצירה]
מזכיר את השיר של ריה"ל זצ"ל
"עבד ה' הוא לבדו חופשי"
אני חושבת שעצם בחירתנו להיות עבדים לקב"ה ולא לשום דבר אחר זולתו,
היא החופשיות.
שלמרות ש"כפה עלי'הם הר כגיגית" הגיעו ל"הדור קיבלוה בימי אחשוורוש"- שימי אחשוורוש נראה לי אישית חירות ענקית שבמקום להשפל כלפי האדונים המולכים
אנו עבדים של מך מלכי המלכים.
המשפט מונסח יפה ובהיר ועם זאת גם ניתן להבנות רבות כפי שציינת בתגובתך, והעניין מוסיף נופך יפה למשפטך.
[ליצירה]
כן ,
הוא מקדש את עצמו . (נשמע אבסורד , ו...זה אכן אבסורד...)
בנוגע לחוסר התרבות ... זה בסדר כך מקובל אצלינו במשפחה/שכונה , נכון ממללא ? |אוחז בממללא עם אקדח ברקתו| בקיצור זה סוג של הומור פנימי ...
שאולי באמת לא ראוי לעשותו ל"עיני כל ישראל"
אז סליחה (לא בציניות) מהרגישים/ות שנחשפו ואולי נפגעו מהמנהגים הברברים שלנו ... :-)))
[ליצירה]
תגובה לסימן שאלה
א. תודה לך ,בזכותך קראתי שוב את השיר , שהזכיר לי כמה דברים שקצת שכחתי ...
ב. בנוגע לשאלותיך :
1. המיוחד בשבועות הוא שנאמר בו "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש" (הציטוט מהזכרון , נדמה לי נמצא במועדות שבפרשת אמור) ועפ"י זה נוצרה בי תובנה , על המעבר מתפיסה כמותית-מספרית , שמופיעה בימי הספירה , אל תפיסה מהותית-שמנית (דהיינו של קריאה בשמות ) ששייכת ליום החמישים , חג השבועות .
2. בנוגע לחמץ :
נאמר : "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'"
ולכן כל המנחות כולן הן של מצה . (יש סוגים שונים של מנחות , אבל כולן אינן חמץ)
רק בחג השבועות יש את קרבן שתי הלחם , שהוא של חמץ (וממנו באמת לא מקטירים למזבח) \
וגם לקרבן תודה , יש לחמים נלווים , שאחד מהם חמץ . בכל מקרה נושא המנחות מצריך לימוד "מעט" יותר רציני לכשעצמו....
תודה על התגובה .
[ליצירה]
נפש יקירי מנין לך זה???
(סליחה שניה על זה שאני הופך את התגובות לפורום (: ....) מנין לך שזה מה שחונק את הנשיות וגונז אותה ??? (ובהזדמנות זו איך אתה מגדיר את המושג "נשיות" ???) אני מכיר נשים שמכסות את ראשן וממש ממש לא מרגישות חנוקות , נכון שזה מסתיר ואולי "גונז" משהו , אבל זה הוא עצם הענין ל"גנוז" חלק מהאשה לבעלה בלבד , לא ??? אשה שמודעת לזה , אני לא חושב שמתמרמרת כנגד זה (גם אם לפעמים הכיסוי מעיק , באופן טבעי...) מצד שני אני מוכרח להודות שיש נשים שאכן מרגישות חנוקות כתוצאה מהכיסוי ... הטענה שלי היא שזה לא הכרחי , ודי תלוי יחס או תרבות ... (התרבות המערבית מגדירה את הנשיות בצורה סקסואלית מאד [ולא שזה לא אחד הפנים שבנשיות , אבל עדין זה לא הכל ] , והתוצאות ברורות...
אתה יכול לענות לי על זה גם במקומות אחרים ....
ו...מיגה סליחה , אני יודע שזה לא קשור ישירות ליצירה , ובכ"ז ראיתי חובה לעצמי להתייחס קצת לנושא הזה . (באדיבות נפש ידידי...(:)
[ליצירה]
חחחמוד...
חייכתי (בעיקר משלושת הטיפוסות הראשונות .... וד"ל)
ומהסיום ...
(את הטיפוס הרביעי אני כמעט לא מכיר ...)
עכשיו צריך את התשובה הנשית ...
שבת שלום , יא שובינסט . ((:
תגובות