החירות
היא הכח לבחור ....
להיות
עבד .
איש אחד
-
כותב כשאין כבר על מה לחשוב ....
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ובכל זאת, בראיה חדשנית, פוסטמודרנית-מה, אין חרות בעבדות. זה סתם תירוץ שכזה, גם ריה"ל, בעצם, נזקק לתירוצים. כולנו, בעצם. כי אנחנו עבדים, ואחרי שאתה בוחר להיות עבד, אולי כבר אין לך כל כך בחירה לבחור שלא להיות עבד. ואולי, כיוון שאבותינו כבר בחרו עבורנו להיות עבדים, אולי לנו כבר לא נותר אלא לרצוע את אוזנינו מתוך הכרה שאין לנו הרבה ברירה. אולי.. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את השיר של ריה"ל זצ"ל "עבד ה' הוא לבדו חופשי" אני חושבת שעצם בחירתנו להיות עבדים לקב"ה ולא לשום דבר אחר זולתו, היא החופשיות. שלמרות ש"כפה עלי'הם הר כגיגית" הגיעו ל"הדור קיבלוה בימי אחשוורוש"- שימי אחשוורוש נראה לי אישית חירות ענקית שבמקום להשפל כלפי האדונים המולכים אנו עבדים של מך מלכי המלכים. המשפט מונסח יפה ובהיר ועם זאת גם ניתן להבנות רבות כפי שציינת בתגובתך, והעניין מוסיף נופך יפה למשפטך. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד כמו לרעות גם לי עלה חיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] /// מתקרבת הספיקה לפניי... טוב שקראתי את התגובות לפני שהגבתי....(התכוונתי לצטט את אותו הדבר) ... ובכלל... כל כך נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא לי זה קצת כאב מן חוסר אונים מול כח האנרציה לעומת בחירה [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. פשוט נכון. "עבדי זמן עבדי עבדים הם עבד ה' הוא לבדו חופשי. על כן בבקש כל אנוש חלקו- חלקי ה' אמרה נפשי" <ריה"ל> [ליצירה]
- [ליצירה] . ב"ה נכון מאוד! ואפשר גם להגיד שיש עבדות שהיא החירות הגדולה ביותר :) [ליצירה]
- [ליצירה] מה שנכון, נכון אם כי לדעתי, החירות היא היכולת לדעת שבסופו של דבר אתה עבד. וגם לצחוק על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מעלה חיוך [ליצירה]
- [ליצירה] נכון כמה שזה נשמע אבסורדי זה באמת נכון [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד אין ספק . בעצם אולי יש ? [ליצירה]
- [ליצירה] יופי ! שנה טובה ! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב בנוגע לשורה התחתונה . נראה לי שכל עוד לא נמצא משהו אחר שיאחד אותנו , נאלץ להתאחד ע"י הריגות , וחבל . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ניכרים דברי אמת ... [ליצירה]
- [ליצירה] דהההההההה. אין , אין משהו יותר "סוערי" (=אופייני לך...) מזה... חביב וילדותי . (=קיטשי) אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח זכרונות מהחוג למדעי המחשב ... מה שנקרא NP COMPLET אם אני זוכר נכון ... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב מזכיר קצת סגנון כתיבה של אתגר קרת. (בחלק מהקטע מזכיר מאוד אפילו) [ליצירה]
- [ליצירה] לא כ"כ הבנתי למה כבודו מדמה את קשר הציצית ???? אשמח להסבר ... כתוב יפה ומענין . (אם כי לא מאד מסודר והרמוני , אולי בכונה ?!?!) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד . סיום השירות עושה לך משהו טוב ... (גם הציפיה לעתיד נראה לי ...) בשו"ט. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אז ככה תיארתי לי , שהרעיון לא יהיה לגמרי מובן , ואני מקוה שאצליח להסביר .... השיר הוא על שבועות ויש בו כמה וכמה ענינים הקשורים לחג הזה , הרעיון הבסיסי הוא איך ה"ימים הרבים ההם" של לפני פסח (פסח כמטאפורה של זמן היציאה מהמצרים , כפי שנרמז בבית הראשון של השיר) חוזרים ומחזירים איתם את המציאות העירומה והכמעט מושפלת (כאן הרמזים לרות ובועז) ע"י ספירת העומר למקומם הראוי , כשהספירה היא גם תהליך של בירור עצמי עם המציאות .... כאשר בסוף הספירה , מגיע הרגע בו שנראה שהכל כבר תוקן , ועוצרים (שבועות נקרא עצרת בחז"ל) וגם את החמץ (קרבן שתי הלחם המוקרב בשבועות) אפשר לקרב אל המזבח , ואז האדם שעבר את כל התהליך עומד ורוצה לקרוא מקרא קדש (כמו שכתוב בפרשת אמור , "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש") אבל כיון שכל התהליך קשור מאד לחומר (כפי שרמוז גם מכך שמדובר בשדה , וגם מענין רות ....) יש הרגשה שסיום התהליך מחייב את השאלה/תמיהה האמנם קדש ?! התשובה היא כמובן כן , אבל מבחינת כותב השיר , זה נראה בהחלט מפליא , שכל החול הופך כך פתאום לקדש .... זה הרעיון באופן כללי (יש כמה ניואנסים על היחס בין רות ובועז , שמהוים איזושהיא מטאפורה , שאני מתקשה להסביר במדויק , אני מקוה שעכשיו זה יובן מההקשר...) איכשהוא נראה לי שהפרשנות הזו יותר טובה מהשיר ....לא ??? (((: חג שמח . [ליצירה]
תגובות