אז שאלת
האם אני מרגיש שלם כשאני איתך,
ועניתי שאני מרגיש –
כשאני איתך
עוד שאלת
האם את עושה אותי מאושר,
ועניתי שאת עושה –
אותי
ושאלת האם אהיה לך לרֵע,
והשבתי שאהיה –
לך
(לך,
כי רק את נגעת בי,
כי רק את נגהת בי)
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נפלא הלוואי שאוכל לענות תשובות שכאלה והמשחק נגעת - נגהת פשוט מעולה!! [ליצירה]
- [ליצירה] כה יפה, המושלמות של התשובות המקוטעות.. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה כ"כ כ"כ יפה.. הלוואי עליי תשובות כאלה מאהובי.. כתיבתך תמיד מדהימה בעיניי! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני מצטרף לכל הנ"ל ובאתי על החתום יום זה הלך. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה חתיכת רסיס גאון [ליצירה]
- [ליצירה] יש מצבים שמילים פשוט הופכות עקרות. זה אחד מהם. אני אהיה מעט דודה ואוסיף: אחחח ---> (אנחה עמוקה) של נחת כמובן... [ליצירה]
- [ליצירה] ואאייי... רומנטי ויפהפה :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש יפה, ממחיש קצת מה זה 'דומיה תהילה', לדעתי. ומסכים עם אסתר- באמת כיף לה.. רק הערה: לי אישית 'זמר שלש השאלות' עושה צמרמורת, (אני היחיד שקורא לו 'שיר האישה המוכה'?), אז אני לא אוהב את הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אתה היחיד שמכיר את השיר.... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם חתול בעניין הכותרת...האסוציאציה לזה אכן קצת שלילית (לפחות בראש שלי) אבל השיר עצמו?..מקסים תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי לאכזב... אבל הביטוי "צוחקת כוכבים" נולד משמיעה לקויה של השורה "את קוטפת כוכבים" (כשזה עמוק, עמוק...). ול-moonlight: אכן, מר, מר מאוד, שכל הטוהר הזה רחוק ממני כרחוק שמיים... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי קסם. זה פשוט קסם, היצירה הזו. איזה עושר של ביטויים, איזו רוח פלאים מנשבת מבין המילים. אהבתי עד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש זה היה אמור להיות "ולו רק כדי", וגם לא להישמע ציני. [ליצירה]
- [ליצירה] לחזן הנודד: אני מסכים איתך שמבחינה הלכתית אין כל מקום לצעד כזה. ומכאן צומחת השאלה: האם כותב אמור להזדהות עם הדמויות שהוא יוצר, או שמא הוא רשאי לבוז להן, לכולן? [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח אם מישהו עוד לא קרא את הקטע הזה, זה הזמן. [ליצירה]
- [ליצירה] אתם צוחקים, נכון? באמת לא הבנתם שהכוונה ל"גיבור ואיש מאבק"? אלא שהפתרון הזה רק פותח חידה נוספת: מהו איש מאבק? ואולי הכוונה לאיש העשוי אבק? [ליצירה]
- [ליצירה] זה אתה? אני כל כך שמח שאתה כותב על נושאים לא-פוליטיים! מה גם שעשית את זה ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאודיה הפצפונת: דווקא לא כיוונתי כלפי "הרוצחים הרומנטיים". הקטע הזה נכתב בעקבות מקרה של זוג מבוגרים שהתאבדו יחד, סתם כי לא רצו להגיע לשנות הדעיכה. אבל בהחלט ניתן לקרוא אותו גם כפי שאת קראת. הכל תלוי בתשובתה של "היא" אחרי הבית האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] * מזכיר את השיר ההוא של ביאליק, שבו הוא, התלמיד, הולך וגדל בעוד השכינה הולכת וקטנה. [ליצירה]
- [ליצירה] מבחן התוצאה אם שתיהן בסופו של יום מדוכאות ובעיקר בודדות - מה ההבדל הגדול בין כותבת המכתב לבין הנמענת שלו? האם בחורה יפהפייה שבשל זווית מסוימת באישיותה משליכה מעל פניה את כל הבחורים - היא יותר מאושרת מרעותה המושלכת? אולי יש לה חוויית שליטה חזקה יותר, אך לא מעבר לכך. [ליצירה]
תגובות