בית הכנסת
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה הבאה... תרכיבי משקפיים. קצת קשה לראות ככה מה רואים משם [ליצירה]
- [ליצירה] אה, א. הרעיון מעולה. ב. אני, אישית, נזקקתי לתגובות בשביל להבין מה. ג. זה רעיון מעולה לפרויקט: כל אחת תצלם את בית הכנסת שלה מ'הצד השני'. זה יכול לצאת ממש מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי מעט יותר פוקוס, אבל ששומר על הטשטוש היה מוסיף. כי ככה אפשר לקחת כל קשקוש-טושטש והוא יבטה משהו. פה זה בכלל לא קשקוש (לא קרוב לזה בכלל) [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שיש בתמונה הזו אמירה, ולכן פרסמתי אותה. זו הסיבה שקראתי לה בית כנסת ולא שוק או סלון, כי בתור שוק או סלון באמת אין בה משמעות. ולא הבנתי מה אמרת בקשר לפוקוס - אם היה פוקוס היא לא היתה טובה, ובלי פוקוס היא לא מצדיקה את עצמה. מה יותר גרוע? [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה- חלק בלתי נפרד מהתמונה זה השם שלה. כל הרעיון זה שאם היא היתה קוראת לזה סלון זה היה סלון. אבל היא החליטה לקרוא לזה 'בית כנסת' וזה חלק מהייחוד של היצירה. זה מוסיף לה משהו. קחי לדוגמא את הסידרה של סתיו- היא יכלה לקרוא לה 'משפך', 'ברז של אמבטיה', וכל שאר הדברים שמצולמים, אבל בשם שהיא נתנה לזה היא בעצם הכפילה את הערך של היצירה. אותו דבר כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא סובלת וילונות תחרה. התמונה הזו מעולה, לדעתי. רק חבל שאין מספיק מיקוד בוילון. זה דווקא יפה שהשאר מטושטש, גם האור על רהיטי העץ טוב בעיני. חסר פה מיקוד, חסרה פה בהירות לגבי הוילון הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה זה נראה מהצד השני? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו וואו וואו!!!!! ממש ממש אהבתי.. זכרונות מבית אבא. אם הבד הרקום בצד שמאל היה קצת יותר חד ומואר זה היה אפילו יותר טוב אבל עדיין אהבתי ממש! [ליצירה]
- [ליצירה] בניגוד לקודמי, אני לא חושבת שאם היה פוקוס התמונה הייתה יותר טובה, אני חושבת שבלי פוקוס התמונה לא ברורה מספיק ולא מצדיקה את עצמה. באותה מידה יכולת לקרוא לזה "סלון" "בית חולים" או "שוק". וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] כל הלחם הוא מחימר, חוץ מהפרוסה שמונחת ליד. איפה החלות של שבת? זה רק לחם, נראה לי.. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שכבר הגבתי לשיר הזה במקום אחר, אבל זה בכל זאת שווה תגובה אחת טובה, כי זה שיר פשוט טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. הזכיר לי סיפור שאולי אני אכתוב פעם.. האמת, אני לא שמתי לב שיש לה בעיה בעיניים, כי יש שם קוים עגולים בפנים, ויש לה יותר מדי הבעה בשביל עיוורת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה כמו תמונה של חברים ביחד. אני מתקשה למצוא כאן פן אמנותי. ואם יש כזה - מן הראוי לתת כותרת שתסביר אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יוצאת מנק' הנחה שהאישה והילד הם נושא התמונה. אבל אז, הם נמצאים בדיוק בקטע התמונה החשוך והלא-ברור. לעומת זאת, העץ ושיבולי הענק הצטלמו נהדר, ואפשר אפילו להסתפק רק בהם. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר וכואב. התחברתי מאד לנושא של כאב השכחה (שכואב הרבה יותר מהזכרון) קשה שלא ליפול לבנאליות כשעוסקים בנושא שכל כך הרבה נכתב עליו, ואמנם בשני הבתים האחרונים השיר נשאר בגבולות המוכרים, אך בהמשך הוא מתרומם משם ומצליח להפתיע ולרגש. אני חושבת שהעוצמה של השיר היא בבתים האחרונים שלו וניתן לבנות מהם שיר מלא. (לצמצם את הראשונים, ולתת לאחרונים יותר משקל.) מה דעתך? לגבי התוכן: כפי שכתבתי, הנושא קרוב ללבי מאד. גם אני מוצאת את עצמי בחרדה מהשכחה, מוודאת שאני עדיין זוכרת את צורת ההליכה, את החיוך ואת צליל הקול... אבל אני לא מסכימה עם השורה האחרונה. העובדה שאנחנו שוכחים לא מוחקת את קיומם של אלו שהיו. זה לא הזכרון שמשאיר אותם, אלא עצם העובדה שהיו, שקיומם השאיר את רישומו בעולם גם אם אנחנו, מכח הגזירה, שוכחים ולא מודעים לו. [ליצירה]
- [ליצירה] אוה.. זה יפה.. מחויך ועצוב בו זמנית. [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת. חיוך אחד לפחות ממשיך לרחף עכשיו לידי, וקצת נדבק אלי מדי פעם. יש פה כמה קטעים שהם לא פחות ממעולים, והשאר מתוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס - תודה. עד שיפוח היום ונסו הצללים - ציטוט ישיר משיר השירים, וכן לגבי ה"מן". (מציץ מן החרכים) וגם השורה השישית מהסוף היא כזו. ושוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר: כ הדמיון היא קיצור של "כמו". כלומר - היא תתאים לדימויים. "כש", הוא קיצור של "כאשר" - כלומר בתיאורי זמן. "כאשר רוח נושבת" שקול ל"כשרוח נושבת". "ש" לבד הוא סיפור מורכב יותר. למעשה זהו קיצור של "אשר", והוא נועד להרכבת משפטים. בד"כ על מנת להבהיר דברים. לדוג': הלכתי אל החבר שהזמין אותי. אין מדובר בזמן (הלכתי אל החבר כאשר הזמין אותי" אלא במתן מידגע נוסף על החבר - הוא הזמין אותי. כך, לדוג' בתגובה שלך צ"ל: "פעם גם אני כתבתי הרבה עם כ' עד |ש|לימדו(<-כאן הש במקומה) אותי כאן, |ש|צריך (<-גם כאן) להשתמש ב כ' רק (כ)שזה בא לדמיון אך (כ)שאתה בא להמחיש משהו שהוא אמיתי אין צורך להשתמש ב - כ'... [ליצירה]
תגובות