את הדיו והקסת החלפתי בעיני
והנייר החתום הפך
לפנים מספרות.
ובמקום מילה משקרת
היה מבטי משכר
ודמעתי מגלה את הכל.
וכל קמט של צחוק,
או הרמת גבה,
או גומה,
אמרו לך
את שלא יכולתי לומר.
אמרו את חטאי
כאבי, תפילותי
געגועי---
וקראת.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי!!!!!!!!!!!! וקראתי... [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי על כולנו... סוערה - זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] סו.. איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה" הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים. הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן), הבעת האני בכתיבה. האני האחר המתגלם בכתיבה. אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר. מקסים. שי :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה. וגם מעלה זכרונות. אוהבת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של חוויה שאת מתארת פה, וכמה יפה שאת מתארת אותה. שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] . איזה משחק מילים סוערה. הייתי צריכה להחזיק ראש. ברור שאהבתי :) [ליצירה]
- [ליצירה] זאת ההרגשה הכי טובה בעולם. וזה כתוב (מה אני אגיד? אמרו כבר את כל המחמאות מעלי) נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] בתור מי שמעדיפה את המילים הכתובות על אלה הנאמרות, אני מוכרחה לציין שהצלחת להזיז שם משהו, בתוכי. מופלאה שאת. [ליצירה]
- [ליצירה] ההההההא (אנחה כבדה) את מצליחה לבטא במילים מה שאחרים לא מצליחים לבטא אפילו בפנים [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... סיפור חיי (חוץ מהקטע של המשענת הכלכלית). רק שאני עם החלומות שלי כותבת קיטש שמקווה שיוציא אותי מהרגעים הנ"לים. סוערה, אחת שלא מעיזה ללכת לסרט לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] לא... הצילום לא היה פה. אבל הוא רץ באינטרנט כבר כמה חודשים. זה שלך??? [ליצירה]
- [ליצירה] :))) נו, אז התזזיתי בכשרוניותו הגיע לפה סופסוף... אהבתי אז ואוהבת גם עכשיו. מקסים אתה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כשאני מנסה- אני לא מצליחה לתאר נוסטלגיה. הכל מבולבל ומגומגם. כאן זה היה... מחובר כזה. קו לקו. :) [ליצירה]
- [ליצירה] איך רואים שאתה הבן של אמא שלך... =) אישחד- הרקע לסיפור אמיתי. כלומר הרעיון של יאירוש להתערבב שם מצויין ממש. ובקצרה הסבר: "השיתוק ההיסטרי" זו איזושהי מחלה שהייתה פופולארית בימיו של אדון זיגמונד. אין לי כח לספר מה, כמה ואיך אבל בסופו של דבר זיגי עלה על זה שהסיבות לעניין הן פסיכולוגיות ויש לטפל בכל מקרה לגופו ע"י טיפול פסיכולוגי והופ! הומצאה הפסיכואנליטיקה... אם לא זכרתי נכון תאשימו את המרצה שלי לפסיכולוגיה. ;))) יאירסגריר- זה מצויין. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ואכן עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ היי זר בתוכם... אין ממה להזהר :) תקרא את חלק ב'. [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי אני לא מקבלת את המשפט הנ"ל בקטגוריה של "שירה" כל כך. זה יותר ציטוט. וגם לא ממש יצירה... לעיונך. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף זה מצויין. ויש בו עגמומיות כזאת רגועה. לא יודעת מה רגוע בזה, ולמה, אבל היה לי רגוע לקרוא. היו שם השניויות ומשחקי המילים שלך, החכמה והידע שלך, הנסוחים המדהימים שלך- ומעל לכל, הנשמה שלך... רק מישהי כמוך, עם נשמה גבוהה כל כך, יכולה להכנס לתחושות של הנוגעים בסיפור בצורה כל כך מדוייקת ונוגעת ללב. אהבתי ממש, ילדתי. [ליצירה]
- [ליצירה] * אני דווקא אהבתי. ואדון "זר בתוכם" תגובתך שניסתה להיות שנונה- פגעה כאן באנשים. אני בטוחה. לא מצא חן בעיניך? אגלה לך סוד: מידי יום יש כאן כמה יצירות שהם אסון ויזואלי מבחינתי. מה שאני עושה- מלבד מקרים חריגים דוגמת ירושלמי- זה להתעלם. לא אהבת?- לא נורא, לא הכל אוהבים בחיים. אהבת חלק וזה לא היה מושלם? שגר ביקורת בונה. להגיד "לא יצירה ולא נעליים" בשביל לרדת על שם היצירה ולחייך חיוך מרוצה לעצמך- זה גועל נפש. ועדי- אכן, הערות על שגיאות כתיב או מקלדת - יש לשגר למסרישי. בהנחה ומדובר בשגיאת כתיב- היוצר מתקן וזהו. ככה- תגובתך נשארת לדראון עולם גם לאחר התיקון- וזה מיותר. ואכן יש "שקפקפים"... ותודה לתגובה של אחת שהביאתני עד הלום. [ליצירה]
תגובות