אוף אני גם רוצה להיות בים בחורף....
אכן עוד אחת מפלאי העדשה של "קצת אחרת", תמונה פשוט עוצמתית שמשדרת המון!
שימו לב גם להשתקפות השקטה של הסלעים במים שמהווים ניגוד מדהים לבלגאן שלמעלה.
קצת אחרת בהחלט יש לך את זה! (ותלכי ללמוד כבר צילום מקצועי...)
אילו רציתי להיות "פואטית" הייתי אומרת:" אוי, זה יפה, דומה לסערות המתרגשות עלינו בים החיים. מתקרבים, מתרחקים..."וכו'. אבל אלה - סתם. משחק מילים.
חשתי בלייב. אתמול. הדבר האמיתי ללא מילים. על החוף. מול ים וגלים.
צילום מדהים.
יוחאי- בדיוק זו הייתה כוונתי (רעש מול שקט), שמחה שמישהו שם לב :-)
ומארי- אז את יכולה להבין לתיסכולו של כל צלם- עד כמה התמונה לא מעבירה את כל החוויה כפי שהיא במציאות. אתמול הים היה מדהים באמת
[ליצירה]
אוף אני גם רוצה להיות בים בחורף....
אכן עוד אחת מפלאי העדשה של "קצת אחרת", תמונה פשוט עוצמתית שמשדרת המון!
שימו לב גם להשתקפות השקטה של הסלעים במים שמהווים ניגוד מדהים לבלגאן שלמעלה.
קצת אחרת בהחלט יש לך את זה! (ותלכי ללמוד כבר צילום מקצועי...)
[ליצירה]
אילו רציתי להיות "פואטית" הייתי אומרת:" אוי, זה יפה, דומה לסערות המתרגשות עלינו בים החיים. מתקרבים, מתרחקים..."וכו'. אבל אלה - סתם. משחק מילים.
חשתי בלייב. אתמול. הדבר האמיתי ללא מילים. על החוף. מול ים וגלים.
צילום מדהים.
[ליצירה]
יוחאי- בדיוק זו הייתה כוונתי (רעש מול שקט), שמחה שמישהו שם לב :-)
ומארי- אז את יכולה להבין לתיסכולו של כל צלם- עד כמה התמונה לא מעבירה את כל החוויה כפי שהיא במציאות. אתמול הים היה מדהים באמת
[ליצירה]
לקח לי זמן,אני מודה. כבר התכוונתי לשאול "מה זה הגוש מתחת לפנס הרחוב" ואז נתקלתי בכותרת. מאוד אהבתי את התחושה המועברת (של גשם זלעפות,לי באופן אישי), אך אולי כדאי להדגיש קצת את תווי המיתאר של הכנר.
[ליצירה]
השילוב של פירות ההדר והפמוטים יצרו כאן אווירה "קדושה" אפשר לומר, אולי רוחנית. ואת זה אהבתי. אבל הפלאש על העלה התוחם מלמעלה ממש-ממש מפריע לתמונה, אפילו שהוא מטושטש.
הצל המאפיל את הפסל בדיוק באמצעו יוצר אמירה יפה בעיני, מין צניעות, משחק של גלוי ונסתר.
הייתי מטה את הפסל קצת ימינה, להשיג זווית שתופסת גם קצת מהפרונט שלו, לקבל עומק.
סה"כ נחמד, מחכה לראות עוד.
[ליצירה]
לא יודעת מה איתך, אני מיציתי את החוויה בכיתה י"א בערך :-) (ומופתעת לגלות שנשארו עוד כיפות סרוגות בעיר הזו)
[ליצירה]
[ליצירה]
הביקורת נוקבת מדי לטעמי..
כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...).
הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך.
תגובות