בע"ה.
טרם נפגשנו
וכבר התעברתי ממך
יש לי בבטן צירי נישא
הטבעת שלך מתהדקת סביבי
הלוך והדק
אני מתכוון
להצביע עלייך
הנה זאת את
שתצביעי אלי באצבע מורה
אני אציב עליה
את מעגל חיי
שישתלם.
[ליצירה]
מעוררת קנאה
היכולת שלך להוציא מלים מהבטן ולשים על הנייר בלי לעטוף אותן (אז מה אם ישבת על זה כל הלילה.)
כנראה רק מי שיכול להתעבר יכול גם ללדת.
מזל טוב! דיק
[ליצירה]
ענק!
מכיר את השיר של מתי כספי;" כמה שירים אפשר להמציא"?
אביאו לפניך:
"כל השירים של היום נכתבו כבר לפני
הרבה שנים
מה שחשבנו הספיקו פשוט לחשוב
גם אחרים
אל נהיה עד כדי כך תמימים ונחשב
שיש יוצאים מן הכלל-
כמה שירים כבר אפשר להמציא בכלל?"
ובכל זאת, אנו מוצאים את מיטב המשוררים והפיזמונאים יוצרים ונובעים מעיין שאין לו סופים, כולל מתי כספי עצמו.
יתכן ואנו לפעמים חוזרים על רעיונות, אך לא דומה שעה אחת למשנה, כך שלא דומה דבר שנכתב בשעה אחת לדבר שנכתב בשעה אחרת, כל שכן בידי אדם אחר ש'כשם שפרצופיהם וכו'.
סך על השיר, קרע אותי, אני ממליץ!
[ליצירה]
נשמע שזה פונה למשהו, כך שזה לא ממש מונולוג, אך זה קצר ומרוכז, בכמה מילים אלו את מעבירה תחושה ברורה שגורם לך זה/זו שעומדים מולך. מעניין מה אומר הרצון שלך להתעלם(?) ולעצום עיניים כדי ללמוד תורה עוד 12 שנים.
אני יודע, יתכן והשיר כלל לא נכתב ממקום אישי אלא כפרשנות מדרשית-פרוזאית לסיפור כה עשו חכמינו על רבי עקיבא ורחל שאחרי 12 שנה היא שולחת אותו לעוד 12 שנה, אך, אם אני צודק, אז לא הבנתי מה ניסית להגיד פה. אשמח להסבר.
[ליצירה]
"טקס השכבה", עושים את יודעת למי?
לא נעים לכתוב כך על הבנות שלך, את לא רוצה להספיד אותם, נכון?
וכן כותבים 'אפסיק למצוץ' ולא יפסיק, הדוברת דוברת בבגוף ראשון ולא שלישי.
אבל בכללי הקטע מרגש ומזכיר לי בתים מבולגנים שנתקלתי בהם.
[ליצירה]
אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ.
[ליצירה]
ובאתי על החתום!
כן, גם אני מאד אהבתי, אך דווקא רציתי להאיר שזה עושה לי הרגשה של ישן וטוב, כאילו יצירה ותיקה פה באתר ולא בת פחות משבוע, יצירה עמוקה, בשלה מאד ומשובחת.
תגובות