קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הסיום של הראשון מנמיך (מבחינת הכתיבה) לקריאתי.
השני מצא חן בעיניי
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
ורימון מנץ כתריו
יבשר שקיעת זהב
אך מציעה שינוי קטן
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
(הסיום כל כך חזק, ששתי השורות אחריהן מיותרות)
[ליצירה]
האם מותר לי להציע? (כי אהבתי)
נגעתי טיפה
שמי ברזל הכהו המים
שמי חלד הבהירו
החיוך אבד
על פני הגלים
במימי האוקיינוס
שילחתי
אלף מילותיי הארוזות
חזרו
באדוות רכות
אריזות ריקות.
[ליצירה]
ואו איזו פסטורליה!
אני זוכר את המסגדים שהיו בדרך הנשיאים ולאורך דרך מצדה ושדרות טוביהו עד שבאו הציונים והפכו אותם לבלוקים ארוכים. אני זוכר את בית החולים אל סורוקה שהיה בית החולים המרכזי לבדואים ופלסטינים לפני שבאו הציונים והקטינו את מימדיו ואני זוכר את האוניברסיטת אל קודס (כיום בן גוריון) שהואילה לקבל יהודים לשורותיה והחצופים האלה גירשו את הבדווים ואת המרצים וב48 החריבו אותה עד היסוד.
תתעשת בן אדם. מה הייתה באר שבע עד 48? תחנת מסחר. עיירה מאובקת. נקודת מפגש ושאיבה לשבטי הבדואים. היהודים הביאו את הברכה
[ליצירה]
מדהים,מדהים ומדהים!
מזכיר את תיאוריו של יעקב יהושע. על ירושלים הישנה. אני חובב תרבות הלאדינו והדברים מדברים אליי.
התפללתי בבית כנסת שמשמר את המורשת הזו, אחד מיני יחידים שעוד פועל בירושלים ואני מאוד מתחבר למה שכתבת!
תבורך ידידי!